חוויית הלידה מנקודת מבט יהודית

ב”ה

על מנת לנהוג ברגישות כלפי אישה בהיריון הבאה ממשפחה שומרת מצוות, על אחות לדעת קצת יותר על דת והרבה על גמישות. 

אחות חדר לידה, מסכמת את דו”ח הלידה של יולדת צעירה בלידתה הראשונה, בהערה הבאה:

“אני מודאגת למדי בקשר לזוג הזה. אף על פי שהם נכחו בקורס ההכנה ללידה, האב לא תמך בצורה פיזית באשתו. כן, הוא היה תומך בצורה מילולית, אבל הוא לא נגע בה כלל, הוא אפילו לא החזיק את ידה או ליטף את גבה! בכל פעם שבדקנו את אשתו או הענקנו לה טיפול רפואי, הוא עזב את החדר ולא חזר אליו עד שקראנו לו. הוא גם סירב להיכנס לחדר הלידה! הוא נשאר בחדר ההמתנה, כשהוא קורא מספר! גם בחדר ההתאוששות הוא שמר על מרחק. לא היו שם חיבוקים או נשיקות שאנו מורגלים אליהם לאחר לידה. שני ההורים אומרים כי הם שמחים מאד בתינוקת, אך הם אינם קוראים לה בשם!”. 

מדיווח זה, יכלה האחות במחלקת יולדות לחשוד כי יש כאן קושי בחיי הנישואין, בעיית ניתוק מסוימת, או, כפי שאכן היה המקרה – שונות תרבותית. 

ההורים המדוברים היו יהודים אורתודוכסיים, ולכן התנהגותם הייתה מובנת, ראויה וצפויה. מקצוע הסיעוד הכיר כבר מזמן בחשיבותה של התחשבות באמונות התרבותיות של המטופל בעת מתן שירות רפואי, מכל מקום, אחות שאיננה בקיאה במנהגים של המטופלים, עלולה בקלות להעניק פרשנות שגויה לשונות תרבותית זו, ולאבחן בעיות שאינן קיימות. 

למידה אודות האמונות של בני הזוג הבאים לחדר הלידה והטמעה של למידה כזו במסגרת הטיפול, תשפר את יחסי האחות-מטופל ותקדם תפיסות חיוביות של חוויית הלידה. 

מעט רקע לאמונה היהודית

היהדות מבוססת על שמירה של חוקי התורה שניתנה למשה רבנו מאת האלוקים, בהר סיני. האמונה היא כי מצוות אלה הן רצונו של הא-ל והן נועדו להתאים לאישיות בני האדם, מכנה משותף לכל החברות בכל הדורות. 

יהודים שומרי מצוות שומרים על החוק היהודי, והאמונות שלהם שעליהם מבוססת היהדות המסורתית, יכולות לשמש כמסגרת מושגית שתאפשר לאחיות להעניק טיפול מותאם לצורכיהם של יהודים שומרי מצוות, שבעבורם מערכת האמונות ושמירת המצוות שלהם – היא בעלת חשיבות עליונה.  

האמונה היהודית רואה בכל אדם יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא, שנברא בצלמו ובדמותו של הבורא, עם נשמה שחיה לעד, ותחזר לבורא לאחר מות האדם.

במהלך חייו, האדם רשאי לבחור בבחירה חופשית את אורח חייו. יהודים שומרי מצוות מקבלים על עצמם את חוקי התורה המלמדים אותם כיצד לאמץ התנהגויות אישיות בהשראת הנהגת הבורא בחיי היום יום שלהם, ומאפשרות להם להפוך לאנשים טובים יותר. ההלכה היהודית מקיפה כל היבט בחייו של יהודי, ומדריכה את שומר המצוות לחיות את חייו בהתאם לציפיות הגבוהות של אלוקים, ולתרום לקיומה של חברה טובה יותר ומתוקנת יותר. 

גם כאשר הסיבה שמאחורי הלכה מסוימת אינה מובנת במלואה, ההלכה נשמרת, כביטוי של אמונה חזקה.   

לדוגמה, אנשים רבים מכירים את חוקי הכשרות היהודית. הלכות אלה נועדו לרומם את האקט הטבעי של אכילה, להקשר של קדושה. זאת, בניגוד לאמונה הרווחת כי דיני הכשרות מבוססים על סיבות של בריאות או של היגיינה אישית. 

הלכות אחרות, המכנות הלכות צניעות, מציבות דרישות לבוש ושומרות על הצניעות והכבוד של גוף האדם, שכן הוא נברא בצלם אלוקים. 

גם דיני הנידה, מגדירים את היחסים האינטימיים, ומרוממים גם אותם, מהיות חוויה פיזית בלבד.  

ההלכה היהודית איננה מתייחסת לאינטימיות פיזית כאל דבר שאינו ראוי, או ככניעה לחולשות המין האנושי, אלא כזכות לגבר ולאישה בתוך קשר נישואין. דיני הנידה מחייבים הפרדה בין הגבר והאישה, המתחילה עם התחלת הדימום של המחזור החודשי, או כל דימום רחמי אחר שאינו נגרם כתוצאה מטראומה. 

במשך ימי הדימום וזמן מה לאחריו, לאישה יש מעמד הלכתי של טומאה, מצב נידה. חשוב לדעת כי במצבים מסוימים גם גברים יהיו במעמד הלכתי של טומאה, ואין כאן מעמד ייחודי דווקא לאישה במחזור. מעמד הלכתי של טומאה איננו קשור לשלמות פיזית או לניקיון אישי, כפי שרבים טועים לחשוב.  

דיני הנידה נודעו בכך שהם מאפשרים מערכת יחסים מיוחדת בין בני הזוג. הם מבהירים כי חיי נישואין חייבים להיות מבוססים על בסיס מוצק יותר מאשר משיכה פיזית בלבד. כאשר האישה במחזור, בני הזוג שומרים על הפרדה פיזית. כתוצאה מכך, עליהם לבסס אמצעים לתקשורת רגישה שאיננה פיזית, בזמן שהם מצפים להתחדשות הקשר הפיזי לאחר שהאישה טובלת במקווה טהרה. 

כשם שחיי הנישואין נתפסים כסביבה היחידה הראויה לביטוי של מערכת יחסים פיזית אינטימית, המשפחה נתפסת כסביבה הטובה ביותר לקיום חיים יהודיים. 

ילדים הם הרחבה חיונית של מערכת הנישואין, והבאת ילדים לעולם היא חובה קדושה על בני זוג נשואים, על מנת ליצור המשכיות של העם היהודי. 

אמצעי מניעה, הפלות ועיקור אינם מורשים על פי ההלכה היהודית, אלא אם כן ישנו סיכון פיזי או נפשי לרווחתה של האישה, ובני הזוג פנו לייעוץ אצל רב מוסמך. 

חשוב מאד לאחיות לדעת כי נשים יהודיות שומרות מצוות מקפידות מאד על שמירת חוקי היהדות, שכן חלק מתפקידן הייחודי של הנשים הוא לבסס ולשמר רמת רוחניות שתקרין על הבית כולו. בין אם היא מקדישה את חייה לבית ולמשפחה באופן בלעדי ובין אם היא בוחרת לעבוד בחוץ (נוהג נפוץ בקהילה היהודית), האישה היא היסוד של רוחניות המשפחה.

בשל כך, היא עשויה להרגיש בחשיבות עליונה של שמירת ההלכה היהודית במהלך ההיריון והלידה. 

התאמת טיפול לאמונות המטופלת

הטבלה שבהמשך המאמר, “התאמת טיפול להורים יהודים שומרי מצוות”, מתארת כמה מן החוקים ההלכתיים הנפוצים יותר, המשמעות שלהם, היישום שלהם ופעולות מתאימות שאחיות יכולות לנקוט בקשר אליהם. אף על פי שהדגש בטור הנוגע להתערבות קשור ללידה, עקרונות אלה מתאימים גם לאשפוז במחלקת יולדות. גם כשנראה לעתים שזוגות מסוימים מקלים ומוותרים על חלק מההלכות הקשורות לדיני הצניעות והנידה במהלך השהות לקראת הלידה ובחדר הלידה (אף שהדבר איננו נכון), על האחות לנסות להפעיל שיקול דעת האם השינוי בהתנהגות של בני הזוג קשור לחשש שלהם שאם לא יוותרו על שמירת ההלכות, ייפגעו הצרכים הפיזיים של היולדת. אחיות המבינות את הצרכים הדתיים המיוחדים של זוגות שומרי מצוות, יכולות להשלים את תפקיד התמיכה הפיזית של הבעל, ובכך לאפשר לזוגות אלה לשמור גם על מהלך לידה נעים ותקין וגם על דרישות ההלכה.  

הקווים המנחים שבטבלה מספקים מסגרת שבאמצעותה יכולות אחיות לעבוד כאשר הן מעניקות שירות למשפחות יהודיות שומרות מצוות. בהתייחסות ממוקדת לכל משפחה פרטית, האחות יכולה להתאים את אופי מתן הטיפול בהתאמה לצרכים הדתיים של המשפחה. עם ידע בסיסי של חוקי ההלכה היהודית, ההתנהגויות שכה הדאיגו את האחות בציטוט שבתחילת מאמר זה, היו יכולות להיות מובנות בקלות. התמיכה המילולית והנפשית של האב, החלטתו להישאר בחדר ההמתנה ללידה בזמן הלידה ולהתפלל (מטעמי צניעות, מועדפות נשים המלוות את הלידה עצמה), ההימנעות ממגע לאחר הלידה, וההמתנה עם קריאת השם, היו כולן, בסיטואציה זו – אינדיקציה לתפקוד משפחתי בריא. 

התאמת טיפול להורים יהודים שומרי מצוות

שימו לב: במקרה הצורך אפשר להדפיס טבלה כזו ולצרף אותה לתיק הרפואי של היולדת

קטגוריה הלכתיתיישוםהתערבות
צניעות: הלכות השומרות על צניעות גוף האדם וכבודו. נשים שומרות מצוות יבחרו בדרך כלל ביגוד המכסה את המרפקים ואת הברכיים. 

נשים מכסות את הראש באמצעות פאה, מטפחת או כיסוי ראש אחר. 

גברים שומרי מצוות, למרות הקרבה האינטימית שלהם עם נשותיהם, אינם מביטים בהן ישירות כאשר הן אינן מכוסות בצניעות, וכך שומרים על כבודן. 
תני ליולדת חלוק עם שרוולים ארוכים שהפתח שלו מקדימה והיא יכולה להשאיר את גבה מכוסה. 
התירי לאם לחבוש את כיסוי הראש שלה, ו/או תני לה כיסי ראש חלופי כדוגמת כובע של חדר ניתוח. 
אפשרי לאב את ההזדמנות לצאת מן החדר במהלך בדיקות או טיפולים שבהם גופה של אשתו חשוף.
האב אינו נוכח במהלך הלידה. הוא ייכנס לאחריה, כשהאישה מכוסה.  


נידה: ההלכות המגדירות את הזמן שבו נדרשת הפרדה פיזית של בני הזוג. הפרשנות הרבנית לדין זה היא שמצב נידה בעת הלידה מתחיל עם תחילתן של התכווצויות רחמיות סדירות, בעוד רבנים אחרים סבורים כי הוא מתחיל עם תחילת דימום או יציאת הפקק הרירי.קבעי מתי מתחיל הזמן שבו על בני הזוג לשמור את חוקי הנידה. 
עודדי את האב להעניק תמיכה שאיננה פיזית: קשר עין, תמיכה מילולית ותפילה. כאשר הבעל אינו יכול עוד להעניק תמיכה פיזית, תנסה האחות לגבות זאת בעצמה, באמצעות תמיכה לגב, עיסוי, קומפרסים ועוד. 
במקומו של האב, אפשרי למלוות לידה להיות נוכחת, אם האם רוצה בכך. 
הלכות הנוגעות לאוכל או שתייה:דיני הכשרות קובעים אילו מזונות ומשקאות מותרים בצריכה, וכן את אופן הכנתם. 
שטיפת ידיים ואמירת ברכה לפני ואחרי האוכל.
יהודים שומרי מצוות אינם אוכלים מאכלים בשריים וחלביים באותה סעודה ואינם אוכלים אותם באותם כלים. 

לפני אכילת לחם, האם נוטלת את ידיה, לפני ואחרי אוכל היא מברכת על האוכל. 
ודאי כי הוזמנו לאם ארוחות כשרות.
אפשרי לאם להשתמש במזון שהביאה מן הבית להשלמת הארוחות של בית הרפואה, אם הדבר מתאים מבחינה רפואית. 
דאגי שיהיה מקום ייעודי פנוי במקרר לאחסון האוכל של היולדת, כך שלא יתערב בשל אחרים. 
תני ליולדת קערה, קנקן מים, וספל, שהאם תוכל, כשהיא איננה יכולה לצאת מן המיטה, ליטול את ידיה לאוכל. 
היוועצי באם ובצוות התזונאיות כדי להתאים לאם תזונה מתאימה מבחינה בריאותית, שתתאים לדרישות ההלכתיות. 
שבת וחגים:השבת, המתחילה לפי היהדות ביום שישי מעט לפני שקיעת החמה ומסתיימת ברדת הלילה בשבת בערב, היא יום מנוחה המסמל את מנוחת הבורא לאחר ששת ימי הבריאה. יהודים שומרי מצוות יימנעו ממלאכות המראות את שליטתו של האדם על הטבע. דיני החגים דומים, ובחוץ לארץ הם נמשכים יומיים. יהודים שומרי מצוות לא ייסעו בשבת, לא ישתמשו בטלפון או בכל מכשיר חשמלי אחר שדורש הפעלה, כולל לחצני קריאה ולחצני שליטה במנח המיטה. הם גם לא יכתבו בשבת.
ביום הכיפורים ובעוד כמה ימים שמירת החג היהודי כוללת צום. נשים יולדות אינן צמות כלל – גם ביום הכיפורים – בשלושת הימים שלאחר הלידה.   
עודדי את האם לנוח, וודאי שהיא יכולה לתקשר עם היילוד במהלך השבת כאשר אין היא מקבלת מבקרים. זכרי שהיעדר מבקרים ביום השבת אינו מעיד על חוסר בתמיכה משפחתית. 
בדקי בתדירות רבה יותר את צורכי היולדת במהלך יום השבת, שכן היא איננה יכולה לזמן אותך באמצעות הלחצן החשמלי. 
הימנעי משחרור במהלך יום שבת או חג. התחילי במתן הדרכה בסמוך ככל האפשר ללידה, כך שלאם יהיה את כל המידע הנדרש, למקרה שהאם צריכה להשתחרר מוקדם יותר על מנת להימנע מחילול השבת או החג. 
אל תבקשי מהאם למלא טפסים או לחתום במהלך השבת או החג. 
בדקי זמינות של חדר פנוי בסביבת היולדת, שיאפשר שהיית בני משפחה עם היולדת במהלך שבת או חג. 
ברית מילה:ברית מילה מתבצעת לא לפני היום השמיני ללידה, באמצעות מוהל מוסמך שהמשפחה בוחרת. בזמן הברית נקרא התינוק בשם (קריאת השם לבנות מתבצעת גם היא בטקס אחר, בקריאת התורה בבית כנסת, על ידי האב). לעתים מצבו הרפואי של התינוק יאלץ לדחות את קיום הברית וקריאת השם.ההורים עשויים להימנע מלחשוף את שם התינוק עד לאחר טקס קריאת השם. 
ההורים ירצו לחכות לקריאת התורה בבית כנסת על מנת לקרוא בשם לבת שנולדה להם. 
המוהל ינחה את ההורים בטיפול הנדרש לאחר הברית. 
שתפי

רוזל א. ליטוואק, אן מארי ניי, ג'ודי א. ווייט

היא אחות המתמחה בסיעוד אם וילד, בבית הרפואה פלפס ממוריאל, נורת’ טריטאון, ניו יורק. היא מעבירה קורסי הכנה ללידה שבהם היא מתמחה בהכנה של זוגות יהודיים שומרי מצוות. אן מארי ניי, היא מיילדת במרכז הרפואי הקהילתי בטמפה, אריזונה. היא עבדה במשך 10 שנים בבית הרפואה השומרוני הטוב, סאפן, ניו יורק, בטיפול ביהודים אורתודוכסיים. פרופסור ג’ודי א. ווייט, מלמדת סיעוד אם וילד בקולג’ הקהילתי רוקלנד. מאמר זה הופיע בכתב העת MATERNAL CHILD-HEALTH NURSING, שהוא חלק מ- AMERICAN JOURNAL OF NURSING

מאמרים נוספים