רוזלי, אישה המתמודדת עם סרטן שד גרורתי, שמעה על המקווה ומימיו המטהרים. היא מעולם לא הייתה במקווה קודם לכן, אך היא הרגישה שהיא חייבת להתחבר אל הכוח הרוחני של המצווה הייחודית הזו. היא חשה תשוקה עזה להיקשר לעוצמת הנשים היהודיות שטבלו במקווה לאורך ההיסטוריה.
רוזלי שוחחה עם רב, בלנית ועם שירה דוביצקי, מומחית מטעם ‘שרשרת’. היא ביקשה משירה להדריך אותה בחוויה החדשה הזו, וטסה לניו ג’רזי בתוך כמה שבועות מקבלת ההחלטה.
גופה של רוזלי נשא את נטל המחלה: היו לה צלקות רבות מניתוחי הכריתה שעברה, והיא הייתה חלשה בצורה ניכרת לעין. כשרוזלי התכוננה לטבילה, גם שירה, מצדה, הייתה צריכה להתכונן רוחנית ורגשית לחוויה. רוזלי יצאה מן החדר, כשהיא מוכנה לטבילה. שירה החזיקה בחלוקה של רוזלי בצורה שכיסתה את עיניה, כך שהיא תוכל לטבול בפרטיות ובכבוד. רוזלי טבלה את כל גופה במים ונשארה שם למשך כמה רגעים.
כשעלתה מן המים, היא התחילה לשיר את הפיוט ‘ידיד נפש’. רוזלי הייתה זמרת אופרה, סופרנו. לשמוע את קולה של רוזלי מהדהד בין קירות המקווה היה אחד הקולות המופלאים ששמעה שירה מעודה. רוזלי ביקשה משירה להצטרף אליה לשירה, וכשהן שרו יחד, שירה הרגישה את אור הנשמה של רוזלי זורח בחדר. לעתים קרובות תהתה שירה כיצד הושפעו הנשים האחרות בחדרי ההכנה למקווה מן השירה של רוזלי. ושוב, כשעלתה רוזלי במדרגות מן המקווה, כיסתה שירה את עיניה בחלוק. רוזלי חיבקה את שירה, וכשעשתה זאת, חשה שירה כי רוזלי מתמלאת באנרגיה מחודשת. רוזלי הייתה אסירת תודה על החוויה. וכששתיהן בכו, היא לחשה לאוזנה של שירה – “בפעם הראשונה מזה כמה חודשים, אני מרגישה שיש תקווה”.
סיפורה של רוזלי הוא אחד מני רבים בקהילת ‘שרשרת’. החזרה אל המקווה או ביקור ראשון במקווה לאחר ניתוח כריתה, עשוי לעורר טווח רחב של רגשות מורכבים. ההכלה והתגובה של הבלנית יכולות לעשות את ההבדל, ולקבוע עד כמה תרגיש האישה בנוח. ‘שרשרת’ מציעה מדריך ייעודי [באנגלית] לבלניות ולנשים.
אם אתן דוברות אנגלית, בקרו באתר שלנו www.sharsheret.org, או שלחו אלינו מייל לכתובת info@sharsheret.org, לקבלת מידע וחומרים בקשר לטבילה במקווה.
* הערת אתר מקווה.אורג – לבלניות בארץ מוצעת הכשרה ייחודית בתחום זה.
