טבילה במקווה היא המצווה היקרה והנפלאה ביותר.
כאן, עטופה במים החיים של המקווה ושקועה בקדושה, מתרחש המעבר למצב של טהרה רוחנית, וכאן, מעגל החיים מקבל אישור מחודש.
ייתכן שמעולם לא היית במקווה, ואינך יודעת למה לצפות. הצטרפי אלינו לסיור במקווה, הביטי סביב, שאלי שאלות. ואז, אם את נשואה, חווי זאת בעצמך במקווה הסמוך למקום מגורייך (היוועצי במדריכה מוסמכת או ברב המקומי בקשר להכנות הנדרשות לטבילה ראויה במקווה).
בואי נתחיל…
מקווה יכול להיבנות בכל סוג של מבנה. פעמים רבות, מבנה ייעודי מוקדש כולו למתחם מקווה, על מנת לאפשר את קיום המצווה בנוחות ובנעימות מרביות. לעתים, המקווה הוא חלק ממתחם של בית כנסת או מרכז קהילתי יהודי.
שבי בבקשה בנוחות בחדר ההמתנה הייעודי. הבלנית תצטרף אלייך בהקדם. כאן, פרטיות היא ראשונה במעלה. טבילה במקווה היא מצווה פרטית מאד. רק בן הזוג שלך והבלנית מודעים לביקורך במקווה. לאיש מלבדם אין צורך לדעת על כך. ואכן, במקרה זה, התנהגות דיסקרטית ראויה לשבח.
הנה, הבלנית מגיעה ללוות אותך לחדר הכנה פנוי.
ניכנס?
ניקיון הוא ערך עליון בקיום נאות של מצוות הטבילה במקווה. חדר מיוחד רוהט וצויד על מנת לאפשר הכנות קלות ונוחות לטבילה במקווה.
חדר אמבטיה אלגנטי, מצויד באמבט מפנק, שידה ומראה לשימושך. הכול נקי ומבריק.
מגבת גוף או חלוק, נעלי רחצה, סבון, שמפו, גוזז ציפורניים, וכל ציוד חיוני אחר הנדרש לניקוי מושלם, ממתינים לכל טובלת (הדבר משתנה בכל מקום, כדאי לבדוק מראש האם נדרש להביא ציוד כלשהו).
הציפורניים נגזזות, השיניים מוברשות, והשיער מסורק ומוסרים ממנו הקשרים. איפור, לק וכדומה, חוצצים בינך למי המקווה.
כל דבר שעלול לחצוץ בין גופך לקדושת מי המקווה – מוסר מראש. כאן נמצאים רק האלוקים ואת – כפי שנבראת, בצלמו. כשהגעת למצב הנקי, בראשיתי-טבעי הזה, את יכולה להתעטף בחלוק או מגבת ולצלצל בפעמון לקריאה לבלנית.
כעת מצפה לך שטיפה קצרה במקלחת, כשלב אחרון לפני הטבילה עצמה. מקלחת זו מאפשרת לך לשטוף עצמך, להסתרק ולהיכנס אל המקווה כשאת רטובה, כפי שנכתב בהלכה. חדר ההכנה במקווה מצויד במקלחת גם כן. אם אישה מעדיפה לבצע את הרחצה באמבטיה כהכנה למקווה בביתה שלה, נדרשת רק המקלחת הקצרה במתחם המקווה, כהכנה אחרונה לטבילה.
במבט ראשון, המקווה עצמו נראה כבריכת שחייה קטנה. מה שמבדיל בינו לבין בריכת שחייה, ומשרה את קדושתו המיוחדת, הוא המבנה הייחודי שלו וכן המים. מי המקווה הם “מים חיים” המגיעים ממקור טבעי, צינור מיוחד מאפשר למי גשמים לזרום אל “בור” המקווה, המשמר בתוכו את אותם מים טבעיים לחלוטין. באמצעות פתח הממוקם בצד המקווה או בתחתיתו (במקווה שבתמונות, נמצא הבור בתחתית), אותם “מים חיים” ‘נושקים’ למי הברז הממלאים את בריכת המקווה עצמה, ומשמרים את החיבור התמידי שבין המים שבבריכת הטבילה למי הגשמים שבבור.
בניית המקווה היא דבר מורכב, וחייבת להיעשות בפיקוח של רבנים שהתמחו בכך.
אם כן… אין זו בדיוק בריכת שחייה….
כעת הגיעה השעה למצווה עצמה – הטבילה.
הבלנית תיקח ממך את החלוק או את המגבת, ותמתין בצד בדיסקרטיות, כשאת פוסעת במדרגות אל המקווה, את צועדת בצעדיהן של נשים יהודיות לאורך כל ההיסטוריה היהודית.
המים הם בערך בגובה החזה. את טובלת במים, כך שהם יכסו את גופך במלואו כולל כל שער הראש. המצווה מקיפה אותך. הטבילה עצמה נמשכת רגע, אך את יכולה לחוש בבירור את הקדושה.
עלי מן המים וברכי את הברכה.
טבלי עוד פעמיים (או כפי המנהג שלך). הבלנית צופה מן הצד כדי לוודא שכל טבילה הייתה טבילה מלאה, על פי דרישות ההלכה. בסיום כל טבילה היא מכריזה: “כשר”, קולה נישא למרום, מעיד על המעשה שנעשה בשלמות. זהו הרגע שכולו שלך – רגע שבו נפתחים שערי שמים לתפילותייך ולבקשותייך.
המצווה הושלמה. התחדשת ונולדת מחדש מבחינה רוחנית שאין דומה לה.
אם תרצי לאתר את המקווה הקרוב למקום מגורייך, את יכולה לבדוק זאת באתר.
שימי לב שלכל מקווה שעות הפתיחה שלו. בחלק מן המקוואות נדרש תיאום מראש, וחלקם פתוחים על בסיס יומיומי קבוע. התקשרי למקווה שבחרת, לוודא את השעות.
