שאלה:
מדוע היהדות מצווה על נשים לכסות את הגוף שלהן? האם יש משהו מביש או רע בקשר לגוף האישה? מדוע אישה צריכה לכסות את עצמה כדי שאחרים לא יתפתו?
תשובה:
את מניחה שהסיבה היחידה ללבוש צנוע היא למנוע פיתוי. אף כי ייתכן שכך הוא בדתות אחרות, ביהדות אין זה נכון. השקפת העולם היהודית על צניעות, היא לא כל כך ביחס למה שאחרים יראו באישה, כמו הדרך שאישה תראה את עצמה.
כיסוי של דבר מה, איננו קשור תמיד לבושה ממנו. האם שמת לב כיצד אנו מתייחסים לספר תורה? לעולם איננו משאירים אותו פתוח. הוא חבוי מאחורי שכבות רבות. ספר התורה נמצא בבית הכנסת, בתוך ארון הקודש, מאחורי פרוכת, עטוף במעיל, וכרוך בחגורה. את ספר התורה מוציאים אך ורק כאשר משתמשים בו למטרה הקדושה הייעודית שלו, לקרוא בו את קריאת התורה בזמן התפילה. לצורך הזמנים המיוחדים האלה, אנו מסיטים בזהירות את הפרוכת, פותחים את דלתות הארון, מוציאים את ספר התורה, מסירים את המעיל העוטף אותו ואת החגורה הכרוכה סביבו. ברגע שסיימנו, אנו מחזירים את ספר התורה למצבו המכוסה ומשיבים אותו לארון הקודש.
מדוע אנחנו עושים את כל זה? למה כל העסק הזה סביב הסתרת ספר התורה? האם אנחנו מתביישים בו? האם יש כאן משהו להסתיר? האם יש משהו מכוער בקשר לתורה? כמובן שלא. ההפך הוא הנכון.
דווקא מפני שהתורה היא החפץ המקודש ביותר בעבורנו, דווקא מפני שהיא חשובה ויקרה לנו כל כך, אין אנו משאירים אותה חשופה אם אין בדבר צורך חיוני. אנו שומרים אותה תחת שכבות של כיסוי דווקא מפני שאיננו רוצים לנהוג בה בקלות ראש, איננו רוצים להפוך מורגלים בה מדי. אילו הייתה התורה פתוחה וגלויה לכול תמיד, היינו נעשים רגילים בה, וקדושתה הייתה פוחתת בעינינו. בכך שאנו משאירים אותה הרחק מעיני הכול, ומוציאים אותה רק בזמנים הראויים ביותר, אנחנו משמרים את ההערצה והכבוד שלנו לתורה.
הדבר נכון גם ביחס לגוף שלנו. הגוף הוא בריאה קדושה של הקב”ה. זהו ביתה המקודש של הנשמה. הדרך שבה אנו משמרים את הכבוד שלנו לגוף, הוא באמצעות שמירה עליו מכוסה. לא מפני שאנו מתביישים בו, אלא מפני שהוא יפה ויקר מדי.
מבחינה זו, אין הבדל בין גופם של גברים לגופן של נשים, וחוקי הלבוש הצנוע חלים גם על גברים. אבל אצל הנשים הדבר מודגש יותר. בגוף הנשי יש יופי ועוצמה שעולים על אלה של הגוף הגברי. על פי הקבלה, לגופה של אישה יש יופי עמוק יותר מפני שנשמתה מגיעה משורש נעלה יותר. מסיבה זו, גופה צריך להישמר מכוסה בדיסקרטיות.
בעולם שערכו של הגוף הנשי פוחת עד כדי שימוש בו כגימיק פרסומי זול, איננו זקוקים להוכחות נוספות לאמת הגדולה הזו. כשהכול חשוף, דבר איננו מקודש עוד. את מה שבאמת יקר וחשוב לנו, אנו שומרים עטוף ומכוסה.
