מעיינות

אהבה מבורכת

היהדות מציאותית מאד בהבנתה את המיניות האנושית. היא מבינה ומכירה בכך שישנה אהבה בין גבר לאישה שהיא ייחודית וטוטאלית, אהבה שמגיעה לסיפוק ולמימוש בביטוי פיזי.

בשפה עדינה ונוגעת, התורה מתארת את האהבה הזו שבין איש לאשתו. היא מכנה את הקשר הזה בשם "קידושין" - ומעניקה לקשר ממד של קדושה. התורה מדריכה אותנו בכללים שבאמצעותם יכולים הבעל והאישה לקדש את אהבתם זה לזו.

הכללים הללו, הלכות טהרת המשפחה, הם חלק מקודש מן המסורת היהודית, כבר משחר ההיסטוריה של עמנו. זוהי הדרך האלוקית לבעל ולאישה לחיות יחד ולאהוב. בשמירה על הטבילה במקווה ובהבאת הנוכחות האלוקית אל תוך חיי הנישואין שלהם, היחסים האינטימיים של בני הזוג הם טובים, יפים וקדושים. הם ראויים לקבלת ברכות השם.

התחלה חדשה

הקדוש ברוך הוא מייקר כל אחד ואחד מבני עמו, הן אלה המקבלים עליהם את שמירת מצוותיו כל חייהם, והן, ואולי עוד יותר, את אלה שלא שמרו את מצוותיו בעבר, אך רוצים להתחיל.

המידע הנמסר כאן הוא סקירה קצרצרה. אם את רוצה לדעת עוד על האפשרויות הנפלאות שמצוות טהרת המשפחה פותחת לפנייך, ועל ההתחלות החדשות הגלומות בה, פני למקווה הקרוב למקום מגורייך, לרב המקומי או לאשתו. השאלות שלך ייענו בשמחה!

מקווה מים

פירושה של המילה "מקווה" הוא מים טבעיים מכונסים. המקווה נבנה לפי כללים מדויקים בקשר לממדים, מבנה, ומקורות המים. המקווה הוא למעשה מעין בריכה קטנה, בדרך כלל בגובה 1.2 מטר, מלאה במים נקיים וצלולים.

כיום, מרבית המקוואות הם מודרניים, מעוצבים בקפידה, ולצדם חדרי המתנה והכנה יפהפיים, שדרכם ניגשים אל המקווה, חמים ומבהיק בניקיונו.

מי המקווה, שמקורם טבעי, מכונים "מים חיים". מי המקווה הצלולים הם סמל רב עוצמה של חיים ולידה מחדש. לאורך ההיסטוריה של עמנו, הטבילה במקווה הייתה אמצעי לטהרה רוחנית, המסייעת לאדם להתכונן לאירועים בעלי משמעות רוחנית חשובה. בימים עברו, היה הכהן הגדול טובל במקווה חמש פעמים במהלך עבודת יום הכיפורים במקדש, כשבכל פעם הוא מתעלה לדרגה רוחנית גבוהה יותר.

בזמננו, השימוש העיקרי במקווה הוא במסגרת טהרת המשפחה. מאז ומקדם, היה זה תפקידה של האישה היהודייה לקבוע את הטון הרוחני בבית, וכך גם בכל הקשור לאינטימיות הזוגית, שבה האישה מכניסה ממד של קדושה. באמצעות הטבילה במקווה, היא מכינה את עצמה מבחינה רוחנית, לחידוש היחסים האינטימיים עם בעלה.

ביטוי של אהבה

התורה מצווה כי על בעל ואישה להימנע מכל יחסים פיזיים במהלך הופעת הווסת ושבוע לאחר מכן. במשך זמן זה, בני הזוג נוהגים זה בזו בכבוד ובאהבה, אך בלי כל מגע פיזי.

תקופת ההינזרות הזו עשויה להיות מתגמלת ביותר, כאשר בני הזוג לומדים לתקשר ברמות אחרות מן הקשר הפיזי. זוהי הזדמנות מיוחדת עבורם להפוך לחברים ושותפים, שמדברים יותר ומקשיבים יותר.

אז, טובלת האישה במי המקווה הטהורים והטבעיים, ומברכת בהודאה להשם על המצווה הזו.

לטבילה במקווה אין כל קשר להיגיינה, ומטרתה אינה לנקות את הגוף, כי אם את הנפש. כאשר אישה יהודייה טובלת במקווה, זוהי הכנה רוחנית שבה היא חווה חוויה מרעננת של התחדשות, פיזית ונפשית.

לאחר הטבילה, בני הזוג יכולים לחדש את מערכת היחסים האינטימית שלהם, כשאהבתם מתרעננת ומתחדשת.

זמן מופלא

אישה יהודייה מבקרת במקווה פעם בחודש לאחר סיום המחזור החודשי וספירת שבעה ימים "נקיים", נקיים מכל הפרשה רחמית. הפרטיות והדיסקרטיות של הביקורים הללו מובטחת, שכן הם מתקיימים בערב.

תחילה, היא רוחצת באמבטיה וחופפת את שערה. היא מסירה כל איפור, לק, תכשיטים ועדשות מגע, כך שדבר לא יחצוץ בין גופה ובין מי המקווה. אז, בסיועה של הבלנית, היא טובלת במקווה ומברכת ברכה קצרה.

כלות מגיעות אל המקווה בפעם הראשונה לאחר ספירת שבעה נקיים וממש בסמוך ליום החתונה. חשוב לתכנן את תאריך החתונה בהתאם לקיום המצווה הזו.

במהלך שנות הפוריות שלה, אישה נשואה תמשיך להגיע אל המקווה פעם בחודש, ולאחר לידה.

גם אישה שהגיעה כבר לגיל המעבר ולחידלון וסת ומעולם לא טבלה במקווה, כדאי שתטבול במקווה פעם אחת. אז, היא ובעלה יכולים ליהנות בחייהם המשותפים מעתה ואילך, בידיעה שהנישואין והזוגיות שלהם נושאים את ברכת השם.

לנצח

כשאנו שומרים את מצוות התורה, התגמול שלנו הוא בעצם הידיעה כי אנו מקיימים את מצוות השם. מצוות הטבילה במקווה מעניקה לנו עוד תגמולים מוחשיים.

המקווה יכול להעצים את הזוגיות של בעל ואישה, לסייע להם לפתח ידידות עשירה ועמוקה, ומלמד אותם לתקשר ברמות אחרות שאינן פיזיות.

המחזוריות המתמדת של זמנים של מגע פיזי שלאחריהם זמנים של הינזרות, מסייעת למשיכה ההדדית בין בני הזוג להתמיד לאורך כל חיי הנישואין. האהבה שהם מרגישים זה לזו רעננה והם חווים את הריגוש של התקופה הראשונה לנישואיהם.

במהלך תקופת ההינזרות, הבעל והאישה נזכרים שכל אחד מבני הזוג הוא אינדיבידואל חיוני ועצמאי. הכבוד שהם רוחשים זה לזו מתעצם ומתחדש. בעולם המבלבל שאנו חיים בו, לא קל לתחזק נישואין שמחים ומוצלחים. אבל לאורך כל ההיסטוריה, עוצמתה של המשפחה היהודית ויציבותה היו מושא לקנאת כל העמים והתרבויות. באמצעות הלכות טהרת המשפחה, נתן לנו השם את התקווה לחיים של "אושר ועושר" לבעל ולאישה. המקווה יוצר את מרחב האיזון העדין שבו נישואין ומשפחה יכולים להתחיל באהבה ובביטחון, ולגדול ולהתעצם לאורך החיים.