אני חושב שכולנו יכולים להסכים שבעולם שלנו כיום, בוודאי בעולם החופשי, ישנו משבר אינטימיות. יש לנו בעיה עם אינטימיות. אנחנו חוששים מאינטימיות, ועדיין אנחנו מתאוננים על היעדרה. האינדיקציה הטובה ביותר למשבר הזה היא השימוש במכבסת מילים לתאר את מה שאמור להיות יחסים אינטימיים מאד.
פעם “להיפגש” תיאר מערכת יחסים אינטימית. אבל אנחנו כבר לא משתמשים בזה. זה נשמע כמו משהו שיצא משיעור גיאולוגיה. “אני נפגש עם לוסי”.
ואז זה הפך ל”לצאת”. זוכרים שאנשים נהגו פעם “לצאת”? פעם הביטוי הזה תיאר מערכת יחסים אינטימית. כולם “יצאו”.
הביטוי הכי מכובס הוא זה שבאופנה היום. היום מערכת יחסים אינטימית מתוארת כ”אני רואה מישהו”. חלק מהשיח המקובל הוא: “אז את רואה מישהו?” “אני רואה מישהו”. יום אחד מישהו יאמר לי, “אני רואה עכשיו בחורה נחמדה מאד”, ואני הולך לומר לו: “אני יכול לראות אותה גם כן?”
לשם מה מכבסת המילים? ככל הנראה מפני שאם אתם מגדירים את מערכת היחסים כקשר, אם אתם רואים בה מחויבות, אם אתם חושבים שיש כאן מקום להשקיע את עצמכם במערכת היחסים, ואז אם מערכת היחסים תסתיים, זה יכאב מדי. תיאלצו לומר לעצמכם, “מערכת היחסים הזו התפרקה”, וזה יותר מדי כואב. במקום זאת, מה שאתם אומרים הוא “אני רואה מישהו”, ואם זה לא יעבוד, תאמרו “אוקיי, אז אני כבר לא רואה אותו”. זה נשמע הרבה פחות כואב. אז אנחנו משתמשים בבולם הזעזועים הזה, במעטפת הבטיחות הזו מסביב למערכות היחסים שלנו כדי לשמור מהן מרחק, כדי למנוע מהן להפוך לאינטימיות עד כדי כאב.
עכשיו, ברור שאינטימיות משמעה פגיעות. אם אתם הולכים להיות אינטימיים, תהיו צריכים לאפשר לאנשים לראות חלקים שלכם שהייתם מעדיפים שלא יראו. תצטרכו לאפשר למישהו להיכנס אל החלק הזה של ההוויה שלכם, אותו אזור בראש ובלב שלכם שאתם עצמכם אינכם מרגישים ממש בנוח איתו. ואתם לא יודעים איך האדם שמולכם יתייחס אליו. ואתם לא יודעים איך זה ירגיש כשמישהו אחר ייחשף לאותו חלק שאתם קצת מתביישים בו. אבל זוהי בדיוק המשמעות של מערכת יחסים זוגית.
כל הרעיון של זוגיות הוא שאנחנו מפסיקים להיות בודדים. והדרך היחידה להפסיק להיות בודד היא אם כל כולכם, ובמיוחד החלקים שאתם רגישים לגביהם, אינם בודדים עוד. אם אתם מסוגלים לחלוק אותם עם אדם אחר, הבדידות שלכם הסתיימה. אינטימיות היא התרופה לבדידות, ואני חושב שיהיה זה בטוח לומר שעם כל הכישורים החברתיים שלנו, ועם כל המסיבות, בסופו של דבר, אנחנו אנשים די בודדים.
אינטימיות פירושה שאתם יוצרים חיבור. אתם מתאחדים. אתם שייכים זה לזו. ישנם קשיים. ישנה בושה. אבל היא משותפת. מה שלא יקרה אחרי שהקשר הזה נוצר, קורה ביחד. זה מקרב אתכם, לא מרחיק. אינטימיות פירושה נאמנות. נאמנות לזהות. אם אנחנו בורחים מן הזהות, אנחנו הורסים את מערכת היחסים. אנחנו פורמים את היקר לנו.
אם אנחנו נוטשים את אותה תחושת הזדהות, מה שיסבול מזה תהיה המיניות שלנו. עבור רוב בני האדם, בשלב מסוים בחיים, מיניות איננה יכולה להתקיים בלי אינטימיות. נדיר יהיה למצוא מי שיעדיף להפריד בין השתיים. בוודאי שאדם רגיש אינו מסוגל להפריד ביניהן.
מיניות, אם היא מובנת כראוי, קשורה לאינטימיות. אינטימיות פירושה שאתם מניחים בצד את החשש מפני חשיפה, שאתם מתגברים על הרתיעה מלהיות ידוע ומוכר לאדם אחר, ואתם מאפשרים לאדם אחר את הכניסה לחלק הזה של חייכם שאולי לא נוח לכם כל כך איתו. אם כל זה קיים, אולי הגעתם לאינטימיות.
