מה קדוש כמו יום כיפור, רוחני יותר ממדיטציה, והדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות לחיי האהבה שלכם?
אולי לא תאמינו, אבל התשובה היא מקווה – הדרך היהודית העתיקה המנחה את התנהלות מערכת היחסים האינטימית בין בעל ואישה.
האם יש אהבה לאחר הנישואין? האם זה ריאלי לשמר את ההתרגשות והתשוקה בזוגיות מונוגמית למשך יותר מכמה שנים בודדות? מהו הסוד שבזכותו רכשו חיי הנישואין היהודיים את המוניטין של חיי משפחה חמים, בטוחים, ואוהבים, חיי נישואין שבמשך דורות הפליאו רבים בתוחלת החיים הארוכה שלהם?
אחד האתגרים המורכבים ביותר למערכות נישואין מודרניות היא החדגוניות שבשגרה. לנצח את השגרה בחיי נישואין מונוגמיים הוא לא דבר קל – מה שמסביר מדוע קשה לגברים כה רבים להתחייב (“אתה רציני? בת זוג אחת למשך כל החיים שלי?!”). לא משנה עד כמה הרפתקני היה ירח הדבש שלכם, במוקדם או במאוחר – תחושת השעמום תופיע. בסופו של דבר, וזה בלתי נמנע, אנו מתחילים להתייחס לבני הזוג שלנו כמובנים מאליהם. אז, אנחנו מתחילים לחפש ריגושים במקומות אחרים, ומכאן, לא ארוכה הדרך במורד המוביל לבתי הדין לגירושין. ובאשר לרבים שכן מצליחים לשמור על שלמות הנישואין שלהם, ובכן… לעיתים קרובות הם מגיעים לשלב שבו הם חיים, כדברי המשורר, “חיים של ייאוש שקט”.
רבים מופתעים לדעת כי אלפי שנים לפני מאסטרס וג’ונסון, ד”ר רות’ ועוד, קידמו חכמי ישראל בעת העתיקה את התוכנית האלוקית לבקרת איכות בחיי הנישואין, הנוקטת באמצעים פרואקטיביים, למניעת שעמום המכרסם והורס נישואין טובים.
בתמצית, שיטת המקווה, או “טהרת המשפחה”, עובדת כך: עם הופעת המחזור החודשי של האישה, בני הזוג חדלים מלקיים כל צורה של אינטימיות פיזית. עם סיום המחזור, האישה סופרת שבעה ימים ואז הולכת למקווה להיטהרות והתקדשות רוחנית. המקווה הוא בריכה של מים נקיים וחמימים, הממוקמת במבנה נעים ופרטי מאד. המקווה נבנה על פי תקנים מחמירים ביותר, הלכתית וחוקית. לאחר הטבילה המלאה במקווה, בני הזוג מחדשים את האינטימיות הפיזית שלהם.
חכמי התלמוד מציגים זאת כך: ‘מדוע ציוותה התורה על הפרדה בין בני הזוג למשך זמן שכזה? על מנת שלעד תהא האישה נחשקת לבעלה כמו ביום חתונתם’ (על פי התלמוד הבבלי, נידה, לא,ב).
כיום, מטפלים ממליצים לזוגות “לקבוע זמן לרומנטיקה”. אבל בחיים שבהם אנו מוצאים את עצמנו רודפים אחרי הזנב של עצמנו, לעיתים קרובות יש לשני בני הזוג קריירות תובעניות, עיסוקים רבים ומחויבויות אינסופיות (“מה דעתך על ה-18 לחודש? את פנויה?”).
באמצעות מערכת טהרת המשפחה, ישנה התראה של שבוע שלם מראש למועד חידוש האינטימיות הזוגית. ליל הטבילה במקווה הופך לאותו לילה קבוע מראש לרומנטיקה, וכל המחויבויות האחרות נקבעות על פיו. גם הבעל וגם האישה, סופרים את הימים, בהמתנה זה לזו, להוטים בציפייה לרגע האיחוד המחודש. הליבידו הזוגי מתואם, והתשוקה ניצתת מחדש – בדרך לערב זוגי קסום.
מחקר מדעי מאשש כי אהבה היא מרכיב חיוני בתשוקה. אצל בני אדם, אינטימיות איננה מונעת מכמות, כמו בממלכת החי, כי אם מאיכות. אם יש מעט מאד איכות בקשר הזוגי, אם האינטימיות הפיזית איננה נקודת השיא של קשר רגשי, הסיפוק הפיזי יהיה דל למדי. אם לסיפוק הפיזי אין המשכיות בתחושה של אהבה הדדית, אנו נשארים מרוקנים רגשית, רעבים לחום ולביטחון שאנו מייחלים אליהם.
טיפוח האינטימיות
לפחות יועץ זוגי מוערך אחד כבר הרחיק לכת והכריז כי הלך הרוח בחברה המודרנית, של פריצת כל הגבולות ו”הכול הולך”, צמצם משמעותית את ההערכה שלנו לדקויות העדינות שבאינטימיות. מעניין לראות שבמסגרת “האווירה המבוקרת” של טהרת המשפחה, גם מגע פשוט יכול להפוך לאקט חושני ונהדר של אינטימיות.
הניסיון הראה כי מעגל הקבוע של אינטימיות לצד פרטיות מאפשר לנו את ההזדמנות לספונטניות ולסיפוק פיזי מלא תוך הגנה מפני השעמום והריקבון העולים מן השגרה. כמובן, אין הכוונה שטהרת המשפחה היא תרופת הקסמים לכל בעיות הזוגיות, אך מיליוני זוגות מרוצים ברחבי העולם מוכיחים כי אהבה חדורת תשוקה – יכולה גם יכולה להתקיים לנצח.
“אבל אצלי הכול בסדר.”
ומה עם מי שחיי הנישואין שלו ממש בסדר? טהרת המשפחה יכולה להעצים את האיכות של חיי נישואין טובים. כשאיננו זמינים לבן הזג במרחק גחמה, אנו מטפחים תרבות של כבוד הדדי. כל אחד מאיתנו זקוק לרגעים של פרטיות ואינדיבידואליות. “זה מחזק את האישיות שלי”, אומרת אישה אחת, “לא עוד אני חשה כאובייקט של תשוקה. כשאני לא נגישה וזמינה פיזית, זה מזכיר לבעלי שיש בי צד אינטלקטואלי ורגשי”.
התקשורת גם היא משתפרת. כשהגבר איננו יכול לדבר בידיים, הוא חייב לתקשר מילולית. בעלים של נשים ההולכות למקווה לומדים להביע את עצמם ברהיטות וברגישות רבה יותר. בנוסף, זה מעצים את הרגישות הגברית באותם ימים בחודש שבהם האישה זקוקה למעט יותר תמיכה רגשית. גברים נעשים מכוונים יותר לשעון הביולוגי של נשותיהם, ומסוגלים להיות בני זוג מבינים יותר.
רוחניות וקדושה
הנה כמה עובדות פחות ידועות על חשיבות השמירה על טהרת המשפחה והטבילה במקווה: מבחינה דתית, ישנה הקבלה בין הטבילה במקווה לבין צום ביום הכיפורים, ובניית מקווה בקהילה קודמת לבניין בית כנסת. בית הכנסת מייצג את הקהילה, והמקווה מייצג את המשפחה. אי אפשר לבנות חיי קהילה מבלי להבטיח ראשית את חיי המשפחה. חיי הקהילה נובעים מחיי המשפחה. משפחות מוצלחות הופכות לקהילות מוצלחות.
ברמה האישית, הידיעה שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, באמצעות התורה, מעניק לנו הדרכה לאורח חיים מומלץ למערכת היחסים האינטימית שלנו, מעודדת מאד. שמירה על מסורת רוחנית בהקשר לחלק כה פרטי בחיים שלנו יכולה להיות משחררת למדי. המבקרות במקווה מדווחות על תחושה שהקב”ה נותן להם ‘אור ירוק’, מה שעשוי להסיר הרבה מרגשות האשם שרבים גדלו עליהם.
ומבחינה רוחנית – אין חוויה רוחנית עמוקה כמו הטבילה במקווה לאישה היהודייה. מקודש ככל שיהיה בית הכנסת, המקווה הוא כמעט תמיד החוויה הרוחנית המשמעותית ביותר לאישה יהודייה. וכפי שניסחה זאת אישה אחת: “לפעמים אני מרגישה את הנשיות שלי, ולפעמים את היהדות שלי. רק כשהתחלתי לטבול במקווה הרגשתי את שתי התחושות בעת ובעונה אחת. בפעם הראשונה בחיי, הרגשתי אישה יהודייה”.
אך האם אין בשמירה על טהרת המשפחה עבודה מפרכת של ריסון עצמי? בכנות רבה, זה בוודאי כולל חלק משמעותי של משמעת עצמית. אך האם אין זה כך לגבי כל הדברים הטובים בחיים שלנו, שנדרשת משמעת עצמית בכדי להשיג אותם? אין מי שמגיעים להצלחה בכל תחום שהוא בלי מחויבות ושליטה עצמית.
לאחר תקופת הסתגלות ראשונית, מכל מקום, ההתנהלות קלה יותר והופכת לסוג של טבע שני. יועצים אישיים ישמחו להציג לכם את כללי טהרת המשפחה, במסגרת ייעוץ אישי ודיסקרטי.
הם אמרו…
“לפני שהתחתנו חששתי מאד מהמקווה. הרב הסביר שאני לא חייבת אבל הוא ממש ממליץ להשתתף בסדרת השיעורים בנושא. ככל שלמדתי יותר, זה הלהיב אותי יותר ויותר. לא ידעתי שהטבילה במקווה היא מסורת בת 3500 שנים! כשהלכתי למקווה לפני החתונה שלי, זה היה מרגש כל כך, לא רציתי לעזוב”.
“תמיד חשבתי שזה רק לאנשים נורא דתיים. האם אני יכולה ללכת למקווה אם אני לא שומרת שבת? כשהרבנית צחקה ואמרה שברור ואין שום בעיה, לא רק שהוקל לי, הרגשתי סוף סוף שהיהדות שייכת לי באמת”.
“לא היה שם שום רגע של מבוכה. הבלנית הייתה עדינה ורגישה. זו הייתה החוויה הרוחנית הנהדרת ביותר בחיים שלי”.
“היינו נשואים במשך 17 שנים. החיים היו בסדר, אבל מאז שגילינו את הטבילה במקווה, אני מרגישה מודעות אחרת לגמרי לנוכחות של בעלי כשהוא נכנס לחדר”.
“השמירה על טהרת המשפחה לימדה אותי שביהדות, הגוף שלי ומערכת היחסים האינטימית הם לא מלוכלכים. אלו מתנות של אלוקים”.
“המקווה בשבילי הוא לא פחות מהצטרפות למועדון יוקרתי של ירח דבש בכל חודש מחדש”.
שימו לב
המקווה איננו מיועד לכלות בלבד, אלא לכל אישה נשואה. אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל לשמור על המצווה המדהימה הזו. ישנם כללים חשובים איך להתכונן למקווה על מנת שהטבילה תבוצע כהלכה. כדאי מאד לפנות לשיחת ייעוץ והדרכה אישית בנושא. לפרטים, אנא צרו קשר: Mikvah.org.il@gmail.com
