למה התענוג בחיי האישות הוא חלק מהמצווה, ולא רק תוספת?
איך דווקא הקבלה של האישה הופכת לנתינה?
ומה צריך כדי לקבל באמת, בלי שהאגו יעמוד בדרך?
הפרק בקצרה
חיי האישות כחלק מקדושת הבית עומדים במרכז שיחתה של עדינה פרצובסקי. מתוך מקורות בתורה ובחסידות היא מסבירה שהתענוג הוא חלק ממצוות עונה, ושהדאגה לשמחתו של בן הזוג מחברת בין הקרבה הגופנית לקשר הנפשי.
הנתינה והקבלה מתוארות כשתי תנועות שמשלימות זו את זו: הבעל שמח ביכולתו להעניק, והאישה, כשהיא מקבלת ושותפה לשמחה, מעניקה לו בחזרה. דוגמה של בעל שבוחר מתנה לאשתו ממחישה את הרגישות שבנתינה ואת הצורך להקשיב למה שמשמח אותה, גם כשהניסיון הראשון אינו מדויק.
מקום מרכזי ניתן לרצון של האישה ולהבחנה בין קרבה מתוך אהבה ובחירה לבין תחושת חובה בלבד. מוסבר שלעתים הרצון לקרבה ולאהבה קודם לרצון בחיי אישות. מודגשת האפשרות לבחור, ולצידה החשיבות של שיחה רגישה על ההרגשה של כל אחד מבני הזוג, בלי האשמות.
בהמשך נידונה העבודה הפנימית הכרוכה בנתינה ובקבלה: להניח את הגאווה בצד, להיות קשובים ולפנות מקום זה לזו. הנותן נדרש לדייק את הנתינה במקום לסגת מתוך עלבון, והמקבלת יכולה להיפתח ולעזור לדייק. בסיום מודגש שהחיבור נבנה בתוך מציאות שאינה מושלמת, בעבודה חוזרת של שניהם.
הפרק נבדק ואושר על ידי הרב ברוך הרץ, מטעם מקווה.אורג העולמי ועל ידי גב' שרה זילברשטרום, מטעם ארגון נשי ובנות חב״ד
הפרק מיועד לנשים נשואות
הפרק מוקדש לזכות יוסף יצחק בן לאה וחנה בת דבורה הניה לזרע חיא וקיימא
מטהרת לעצמי - הפודקאסט של הבית היהודי, מבית מקווה.אורג בשיתוף ארגון נשי ובנות חב״ד
מיזם, תוכן וניהול: חני בלויהפקה ומדיה: מושקי לנדא
מתמידות
מתעניינות