שאלה:
ראיתי בחתונות דתיות ריקוד שבו אנשים נעמדים בשתי שורות זו מול זו, ומתחילים לרוץ אלה אל אלה עד למפגש באמצע, ואז רצים בחזרה לנקודות הפתיחה, וחוזר חלילה. מאיפה מגיע הריקוד הזה?
תשובה:
ישנה תפיסה שגויה מצויה ביותר בקשר לזוגיות. אנשים רבים חושבים שאם רק פגשנו באדם הנכון, הכול ילך בצורה חלקה מכאן ואילך. אם אנו נתקלים במהמורות בדרך, אם אנו נדרשים למאמץ כדי שזה יעבוד, אנחנו כנראה לא נמצאים בזוגיות הנכונה.
ריקוד החתונה הזה, שיש בו את התנועה קדימה ואחורה, בא ללמד אותנו שזוהי תפיסה שגויה. בכל זוגיות אוהבת, בני זוג חווים רגעים של קרבה ואהבה, כמו גם רגעים של ריחוק ומתח. זה בלתי אפשרי ששני בני אנוש יחלקו מרחב אינטימי ולא יעברו כמה רגעים מורכבים יותר. אם זוגיות היא אמיתית – סביר להניח שהיא לא תהיה חלקה.
המתח הזה הוא בדיוק מה שהופך את האהבה לעוצמתית כל כך. כל רגע של מתח בזוגיות אוהבת הוא הזדמנות להכיר טוב יותר זה את זו. מדוע אתה כועס? מה עשיתי שפגע בך? איפה שגינו להבין זה את זו? מה נוכל ללמוד מהאפיזודה הזו?
הסיבה היחידה שאתם מתרחקים מעט, היא רק כדי להתקרב שוב. לוקחים צעד אחורה כדי שנוכל להאיץ קדימה. הנתק שנוצר בעקבות נפילה קטנה מספק לנו את הדלק לחזור זו אל זה, קרובים יותר מתמיד.
כשאנו רוקדים סביב הזוג הטרי, אנחנו רוצים להעניק להם את המסר העוצמתי הזה. בחייכם המשותפים, בלתי נמנע שמדי פעם יעשה אחד מכם טעויות. יהיו זמנים של אי-הבנה ומרחק, זמנים שבהם תחושו שהתרחקתם, ושהאהבה קצת מאולצת. הסוד לצלוח את המצב: לעולם אל תפנו גב זה לזו. גם כשאתם נסוגים מעט, תמיד הסתכלו זו אל זה. אם תעשו כך, המתח עצמו יתעל אתכם בחזרה זה לזו.
אל תחששו מהרגעים האלה. ראו בהם פתח שמוביל אתכם לקשר עמוק יותר. בריקוד האהבה, הזמנים הטובים מקרבים ביניכם, אבל הזמנים הקשים – עוד יותר.
