בסיס של אהבה

הבית היהודי איננו יחידה אקראית שבה חיים איש, אישה וילדיהם. זוהי יחידה מקודשת, ליבת הקיום המופתית של העם היהודי, והמעיין הנובע של ערכים יהודיים שממנו שואב ילד את התזונה הרוחנית שלו לכל חייו. בית יהודי הוא מקום שבו שומרים על השבת, מקום שבו דיני הכשרות קמים לחיים ותורת השם נלמדת בו.  

חיי הקהילה היהודיים מבוססים על הבית היהודי, והבית היהודי מבוסס על מערכת היחסים של בני הזוג.

התלמוד דן לעומק בחשיבות חיי נישואין וחיי אישות הרמוניים, ומהלל את מערכת היחסים שבין איש לאשתו. חכמינו מלמדים אותנו כי האיש "אוהבה [=את אשתו] כגופו, ומכבדה יותר מגופו". הרמב"ם מפרש את המשפט הזה בכך שהאיש נדרש לדבר עם אשתו ברכות ובנעימות, ולעולם לא לנהוג בה בכעס או לגרום לה צער.  

התלמוד מלמד אותנו כי מערכת היחסים שבין איש לאשתו היא איחוד שמקורו שמימי, והוא הצורה הגבוהה ביותר של אהבה בין-אישית. "רבי תנחום אומר בשם רבי חנילאי - 'כל אדם שאין לו אישה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה" ורבא בר עולא מוסיף: "אף בלא שלום". 

נישואין יהודיים הם מוסד קדוש, והאהבה שבין איש לאשתו היא אהבה טהורה ומקודשת. דיני טהרת המשפחה והמקווה יוצרים את קדושת חיי האישות. ההלכות הללו מחזקות את הבית ואת המשפחה.

אפשר לומר שבעל ואישה ששומרים על טהרת המשפחה הם הרומנטיקנים האולטימטיביים - החוגגים ירח דבש כשתים עשרה פעמים בשנה. 

תיאור מלא ומפורט של הלכות טהרת המשפחה הוא מעבר להיקף של המאמר הנוכחי, אך בקיצור: הבעל והאישה מותרים בקיום יחסי אישות עד להופעת המחזור החודשי. שבעה ימים לאחר שהדימום פסק לגמרי (ולא לפני היום השנים עשר מיום הופעת המחזור), היא טובלת במקווה. לאחר קיום המצווה הזו, היא ובעלה מותרים שוב בקיום יחסים פיזיים. טהרת המשפחה מחדשת את חיי הנישואין על בסיס חודשי. הכמיהה לביטוי פיזי של האהבה מאפשרת, ביום הטבילה מן המקווה, חוויה מקבילה ל"ירח דבש".   

במשך הזמן שבו בני הזוג אינם יכולים להיות יחד פיזית, הם מתקשרים זה עם זו בדרכים שאינן פיזיות - דיבור ושיתוף. כך, מפתחים בני הזוג דרכים משמעותיות להביע אהבה, חיבה והערכה, באופנים המתעלים מעל המישור הפיזי.  

אישה יהודייה צעירה מתארת את חווית הטבילה במקווה ואת השפעתה על הנישואין שלה:

"כשהגעתי אל המקווה, מצאתי מקום נקי ומודרני. מצאתי גם הנחיות מלאות ומפורטות כיצד להתכונן לטבילה. נהניתי מאד מההכנה, ואני נהנית ממנה גם היום. 

היום יום שלי לעולם איננו מאפשר את המותרות שבבילוי של למעלה מחצי שעה באמבטיה, והענקת תשומת לב מלאה לצד הפיזי שלי מכף רגל ועד ראש. כמה שמחתי לגלות את עצמי מחדש! כשנכנסתי אל בריכת הטבילה עצמה, המים היו חמימים, ידידותיים ומזמינים. בירכתי את הברכה, טבלתי בפעם השנייה, ויצאתי החוצה כשאני מרגישה מחודשת לחלוטין. 

לטקס החודשי של הטבילה במקווה הייתה ההשפעה המצופה על חיי הנישואין שלנו. יש לנו שבועיים בחודש חופשיים מלחצים ודרישות מיניות. אני מוצאת שבזמן הזה אני מרגישה קרובה יותר להשם, מתבוננת יותר, ולומדת יותר בקלות. הזמן שלנו יחד פיזית הוא זמן של יחד עמוק, ושנינו מייקרים אותו עד מאד מפני שהוא לא נמשך לעד. במשך הזמן הזה, אני מרגישה קרובה יותר לעולם האנושי והחומרי ונראה שיש לי אנרגיה רבה יותר לאנשים - לא רק לבעלי".   

הלכות טהרת המשפחה מרוממות את המעשה המיני לחוויה נשגבת. התורה ניתנה לעם ישראל בכדי לרומם אותם מעל לגבולות החכמה האנושית. טהרת המשפחה מחזקת את חיי המשפחה, יוצרת שלום בין שני הזוג, ומקדשת את חיי החולין. לקיום המצווה הזו יש השפעה עמוקה על המשפחה ועל כל הדורות - בעבר ובעתיד.