מהם המצבים הנפוצים של חציצה שאישה מגלה רק אחרי הטבילה - ומתי חייבים לחזור ולטבול?
איך נכון לנהוג בציפורניים, פצעים, גבס ותפרים לפני הטבילה - ומתי ההלכה אומרת “להוריד”, ומתי דווקא לא לגעת כדי לא להזיק לבריאות?
הסוגיות ההלכתיות של דיני חפיפה, חציצה וטבילה, עם מענה לשאלות מעשיות מהשטח.
הפרק בקצרה
הרב דב טברדוביץ והרב נתן גלבשטיין מקדישים את הפרק, השני בסדרת דיני ההכנות לטבילה, לרחיצה ולדיני חציצה - עם הבחנה מלווה בין לכתחילה, לפני הטבילה, ובין בדיעבד, אחרי שכבר טבלה.
החלק הראשון עוסק ברחיצה: מים חמים ונקיים, אמבטיה מול מקלחת, כמה זמן ראוי להשקיע - ומתי הקפדה יתרה דווקא אינה רצויה. נידונים גם הידורים שאישה קיבלה על עצמה והתרת נדרים כשרוצה לשנות, חפיפת השיער והפרדתו, קשקשים ומרכך, גזירת הציפורניים ואכילה ביום הטבילה.
החלק השני עובר על מצבי חציצה נפוצים: עדשות מגע ופלסטרים שקופים שנשכחים, סתימות שיניים זמניות וקבועות, לק וג'ל על הציפורניים, צבע שיער, איפור, פצעים וגלדים, משחות, גבס ותפרים - מתי ההלכה מורה להסיר, ומתי דווקא לא לגעת מפני הבריאות.
הכלל החוזר: דבר מועט שאין מקפידים עליו אינו חוצץ בדיעבד, ומי שמצאה חציצה אחרי הטבילה - שתרים טלפון לרב ולא תסתפק בהשערות או באמירה של בלנית.
הפרק מוקדש לזכות ברוך יהודה, חנה תמר ובני משפחתם
מטהרת לעצמי - הפודקאסט של הבית היהודי, מבית מקווה.אורג בשיתוף ארגון נשי ובנות חב״ד
מיזם, תוכן וניהול: חני בלויהפקה ומדיה: מושקי לנדא
מתמידות
טובלות
מתעניינות