בזמן שלכם, בקצב שלכם.

באדיבות 'תטהרי לך' – נשי חב"ד הצעירות, נחל'ה

מפגש 1: מבוא ללימוד זוגי – הרב ירוסלבסקי

מפגש 2: כתמים – הרב פרוס

מפגש 3: דיני הפסק טהרה ושבעה נקיים- הרב גלכובסקי

מפגש 4: שאלת רב – הרב פרקש

מפגש 5: הכנות לטבילה וטבילה – הרב הלפרן

מפגש 6: קדושת החיבור – הרב טברדוביץ

מפגש 7: הרחקות – הרב דיסקין

מפגש 8: הידור מצווה – הרב יורקוביץ

שאלות ותשובות עם הרב יקותיאל פרקש

הפוסט תטהרו לכם- סקירה הלכתית זוגית הופיע לראשונה ב-מקווה.אורג כל מה שחשוב לך לדעת.

הפוסט חידונים בנושא טהרת המשפחה הופיע לראשונה ב-מקווה.אורג כל מה שחשוב לך לדעת.

האם אפשר פשוט להתחתן עם כל אחד?

תיאורטית, אפשר להתחתן עם כל אחד. אבל למעשה, תתחתנו עם האדם שאתן אמורות להינשא לו, וזה דבר שבאחריותו של הקדוש ברוך הוא לסדר.

הבה ונסתכל על זה כך: בחור רוצה להתחתן מהסיבה הנכונה. מהי הסיבה הנכונה? כדי לא להיות לבד, כדי להיות קשור לאדם אחר ולהפוך לאחד איתה.  

אם זוהי הסיבה שהוא יוצא איתך, מפני שהוא רוצה להתחתן, כי אז, אם את מתאימה ואתם מסתדרים, אתם חשים בנוח זה עם זו, הוא יתחתן איתך.

אבל אם הוא לא חושב על נישואין, אלא חושב על דבר כזה או אחר, ולכן הוא יוצא איתך, הוא חושב: "כן את נהדרת, את בסדר גמור, כל מה שאי פעם רציתי".

"האם נתחתן?"

"הממ… לא".

"למה?"

"מפני, שמי יודע, אולי הבחורה הבאה תהיה טובה עוד יותר!"

אז מה זה אומר לך? האם הוא רוצה להתחתן, או שהוא רוצה לפגוש עוד בחורה? האם הוא רוצה להתחתן, או שהוא מחפש עוד קצת מ"זה" ועוד קצת מ"ההוא"?

בחור חוזר מפגישה ואומר, "היא לא הטיפוס שלי". בסדר גמור. אם הוא חוזר מפגישה ואומר, "היא אדם נפלא, אין לי שום תלונות, שום ביקורת. היא כל מה שאפשר לבקש, אבל הבאה יכולה להיות טובה יותר, אז למה שאתחתן איתה?"

זה אולי נכון, זה אולי תמיד יהיה נכון. מה שלא נכון כאן, הוא שהוא הולך להתחתן. האם אתה מחפש לבדוק את כל מי שקיימת באופק, או שאתה רוצה להתחתן?

אם אדם אומר, "פגשתי בחורה ממש נחמדה, היא ממש טובה, אבל אני רוצה להמשיך לחפש", זה אומר לך שהוא לא ממוקד בנישואין, הוא ממוקד בדברים אחרים.

כשאתם יוצאים שלוש, ארבע, חמש פעמים והבחור אומר, "כן, אני רוצה להתחתן איתך!", מה הוא בעצם אומר? "אני אוהב אותך"?

הוא אומר, אם אתחתן איתך, אני אוכל לאהוב אותך. לא, אני כבר אוהב אותך. אבל אם אתחתן איתך, אני אוכל לאהוב אותך. לפעמים את יוצאת עם מישהו ואומרת לעצמך, "את יודעת, אם הייתי נשואה לו, הייתי מתאבדת!". במילים אחרות, אני לא יכולה לדמיין שאי פעם אוהב אותו, אז אני לא מתחתנת איתו. ולא, "אני כבר אוהבת אותך ולכן אני מתחתנת איתך".

אם אתחתן איתך, אני אוהב אותך. זוהי משמעותם של נישואין. לא, אם אני אוהב אותך, אני אתחתן איתך… אלא, אם אתחתן איתך, אני אוהב אותך.

מה צריך לדעת בקשר לאדם לפני שאת מסכימה להתחתן איתו? הנה הדברים החשובים. את כבר יודעת שהוא בחור טוב, את כבר יודעת במה הוא האמין ומה הוא חושב, ידעת את זה עוד לפני שיצאת איתו. ואם לא, בדרך כלל תדעי את זה בשתי הפגישות הראשונות.

בשתי הפגישות הראשונות, את לא שואלת את עצמך האם תרצי להתחתן איתו, מפני שאת בקושי מכירה אותו. בשתי הפגישות הראשונות, כל מה שאת צריכה לדעת הוא, האם תשמחי להיפגש איתו שוב, לא אם את רוצה להתחתן איתו.

אם את מרגישה שתיהני מעוד פגישה, תיפגשו בפעם השלישית. האם תיהני לבלות בחברתו עוד שעה, צאו פעם רביעית. אחרי ארבע פעמים, אפשר לדעת אם אתם מתאימים, אם אתם יכולים להסתדר, האם זה יכול לעבוד ביניכם. אפשר לדעת את זה.

מהו הדבר שאומר לך שהכימיה ביניכם טובה? אם את יכולה לשבת חמש עשרה דקות בלי לומר מילה, וגם הוא לא אומר כלום, וזה מרגיש נוח, זה סימן לכימיה טובה. כימיה טובה פירושה שהוא גורם לך להרגיש בנוח ואת גורמת לו להרגיש בנוח. כלומר, שבקרבתו את לא צריכה להציג הצגות. אז אם הוא בחור נחמד, הוא בחור טוב, הוא בחור חכם, הוא נראה מספיק טוב, והוא גורם לך להרגיש בנוח, לכי על זה!

המטרה שלך היא להתחתן. אז אם כל זה קיים, התחתני איתו. יש חיים ארוכים לפנייך והגיע הזמן להתחיל אותם. את רוצה להתחיל משפחה, רוצה להיות משפחה, התחתני איתו.

מאמר זה מובא כאן ברשות 'משפיע ומקבל', פרויקט מבית 11213.org והרב מאניס פרידמן.

הפוסט המטרה: חתונה הופיע לראשונה ב-מקווה.אורג כל מה שחשוב לך לדעת.

טהרת המשפחה הייתה חשובה לה מאד, ואחד הדברים הראשונים שעשתה עם הגיעה לאותה מדינה חדשה וזרה, היה לאתר את המקווה הקרוב ביותר למקום מגוריה.

ליל הטבילה שלה הגיע, והיא עשתה בזהירות את דרכה אל בניין המקווה. כשנכנסה, היא הייתה המומה לראות חדר גדול ופתוח, מלא באמבטיות, ואפוף אווירה חגיגית משהו. בכל אמבטיה הייתה אישה, שניקתה עצמה ביסודיות. בלי חדרי הלבשה, בלי אמבטיות פרטיות, בלי וילונות! רק חלל פתוח אחד משותף לכולן!

אף שמעולם לא ראתה דבר שכזה, היא הסתירה את תדהמתה ואת חוסר הנוחות שחשה, והלכה בעקבות הבלנית לאמבטיה פנויה. שרפרף קטן ניצב לצד האמבטיה ועליו מגבת וסבון.

נבוכה לגמרי, אך נחושה לטבול במקווה, היא הסירה בזהירות מעליה את הבגדים ונכנסה אל האמבטיה, והמשיכה בניקוי יסודי כפי שלמדה, כהכנה לטבילה במקווה.

כשסיימה להכין את עצמה, היא יצאה מן האמבטיה, התעטפה במגבת הגדולה ושאלה אחת מהנשים האחרות כיצד מגיעים אל המקווה.

הנשים האחרות הביטו בה בתדהמה. "מקווה? אף אחת מאיתנו איננה משתמשת במקווה עצמו! אנחנו רוחצות את עצמנו ביסודיות ואז חוזרות הביתה!", הן אמרו לה לאט לאט, כאילו משהו לא בסדר אצלה. "כדאי שתדברי עם האחראית", הן יעצו לה.

וכך, כשהיא עטופה במגבת, היא חיפשה את האחראית ושאלה אותה אם תוכל להוביל אותה אל המקווה, כדי שתוכל לטבול.

"את בטוחה שזה מה שאת רוצה לעשות?" שאלה האחראית. "אף לא אחת מהנשים האחרות משתמשת במקווה! המים שם מלוכלכים למדי, ולא הוחלפו כבר זמן רב. למה שלא תחזרי הביתה, עכשיו שאת נקייה ומוכנה?"

האישה הצעירה אולי לא הייתה מלומדת גדולה, אבל את זה היא ידעה בוודאות – מקווה הוא מקווה! אמבטיה איננה מקווה ולטבול במקווה היא חייבת!

"בבקשה, קחי אותי למקווה", היא התעקשה.

האחראית שמעה את הנחישות שבקולה, והובילה אותה אל המקווה. אחת אחת, כל קבוצת הנשים עקבו אחריה, סקרניות לראות מה יקרה. האחראית צעדה לאורך מסדרון חשוך, אל עבר חדר חשוך עוד יותר. כשהדליקה את האור התגלה חדר עגום למראה, עובש עולה על קירותיו. שם במרכז החדר, היה המקווה. המים היו מלוכלכים וקודרים, וניחוח מאיים נישא באוויר.

בטוחה שמבט אחד במקווה יספיק כדי להרתיע גם את האמיצה שבנשים, האחראית פנתה לצאת מן החדר. הנשים השתוממו יחד כשראו את אותה אישה פשוטה אך מסורה, מושיטה את המגבת לאחרת, ומתחילה לצעוד אל תוך המים המסריחים.

היא ביקשה מן האחראית לענות אמן על ברכתה, ואז טבלה את גופה הנקי כל כך, בתוך המים הירוקים-צהובים. פעם אחת, פעם שנייה ועוד פעם נוספת, כפי שלמדה. כפי שעשו אימה, סבתה ודורות רבים של נשים לפניה.

היא התרוממה מן המים כמו מלכה, באקט של קידוש השם כשהיא קיימה את המצווה הנהדרת הזו בנסיבות הרבה פחות נהדרות. כל אחת מאותן נשים הייתה עדה לכך שאמבטיה לא מספיקה. רק הטבילה במקווה יכולה להשלים את המצווה, בצורה נכונה וכשרה.

המשפחה שלנו תמיד הרגישה שכוונותיה הטהורות של האישה הביאו עליה ברכה, וענף חסידי נוסף לעץ המשפחה שלה. אני גאה להיות צאצאית של אותה אישה אמיצה שקיימה את מצוות טהרת המשפחה במסירות נפש עצומה שכזו!

הפוסט זו לא רק אמבטיה הופיע לראשונה ב-מקווה.אורג כל מה שחשוב לך לדעת.

גם לא הרגשתי רוחנית במיוחד. המורדת הפנימית שלי בעטה וצעקה בקשר לאין סוף הפרטים שקשורים להכנה לטבילה במקווה.

האם הקדוש ברוך הוא באמת מעריך מה כרוך בלרחוץ, לסרק, לבדוק ולטבול?

וכל זה, לשם מה?! בעלי חושב שאני ביקורתית. אני חושבת שאני משקפת את האתגרים שנגרמים, ובכן, על ידו. אני לא רוצה לעשות את זה!!!

אני אורזת את התיק ויוצאת. חבריי לדרך הם: סקפטיות, כניעה ותסכול. אני נכנסת לחדר ההכנה המחודש, ובפעם הראשונה מזה הרבה שעות, אני עוצמת עיניים ושואפת אוויר עמוק ככל האפשר. אמבטיה ארוכה ויסודית לפניי, ואני צריכה לחשוב איך אני נרגעת. זה בכלל לא פשוט.  

אני פותחת את המים. לא חם כמו שאני אוהבת. טוב. עוד באסה לאוסף. רגע, אולי לא. אולי המים לא חייבים להיות תמיד חמים בדיוק כמו שאני אוהבת אותם. אני לא יכולה לשלוט בזה. לפעמים דברים הם מעבר לשליטתי.

אוי, שוב.

המים לא מושלמים. אנשים לא מושלמים. בעלים לא מושלמים. המים זורמים, ואיתם גם מחשבותיי. אולי הכאוס הוא יציר כפיי? כשאני פורטת על כל נימי חוסר השלמות? אני יכולה לקבל את המים. אני יכולה לקבל את עצמי. אולי הגיע הזמן לקבל גם את הפגמים שבאנשים אחרים בחיי? אני לא יכולה לשלוט בהם.

אמבטיה ארוכה ויסודית. גאוני. המחשבות צומחות אט אט בתוכי. זה בכלל לא כיף להיות תובענית כל כך. הרבה יותר שליו ורגוע לשחרר. להיכנע. לקבל את המציאות ולא להילחם בה.

הגיע תורי להיכנס למקווה.

אני יורדת לאט את שלוש המדרגות וטובלת את עצמי לחלוטין. אני משתהה בתוך המים. אני רוצה לתפוס את זה. עכשיו הכול ברור כל כך, איך האגו שלי מפריע למערכות היחסים שלי. עם אנשים. עם הקב"ה.

זוהי התמזגות מוחלטת. אני נותנת את כל כולי להשם. כולל גם את האגו שלי. אני נכנעת לכוח גדול ממני. זה מרגיע כל כך.

אני נטולת חלודה ברגע זה. המים הרעננים יכולים לזרום דרכי. הפוטנציאל לאנרגיה רוחנית לא אבד לי. אני מוכנה לקבלה ללא תנאים של האדם הכי חשוב בחיים שלי.

השאלה שלי השתנתה: האם אני מבינה עד הסוף מה זה לרחוץ, לסרק, לבדוק ולטבול?

הפוסט אתגר המקווה הופיע לראשונה ב-מקווה.אורג כל מה שחשוב לך לדעת.

לשיעורים נוספים בסדרה לחצי כאן

הפוסט קדושה בחיי האישות | שיעור 7 – חורף פ"ב הופיע לראשונה ב-מקווה.אורג כל מה שחשוב לך לדעת.

לשיעורים נוספים בסדרה לחצי כאן

הפוסט חפיפה, חציצה וטבילה | שיעור 6 – חורף פ"ב הופיע לראשונה ב-מקווה.אורג כל מה שחשוב לך לדעת.

לשיעורים נוספים בסדרה לחצי כאן

הפוסט הפסק טהרה ושבעה נקיים | שיעור 5 – חורף פ"ב הופיע לראשונה ב-מקווה.אורג כל מה שחשוב לך לדעת.

חשיבות הנישואין – השמחה הגדולה מכולם

שמחת חתן וכלה היא אחת השמחות הגדולות אצל ישראל, ועד כדי כך ששמחה זו ממהרת את קיום היעוד "ישמע גו' בהרי יהודה ובחוצות ירושלים גו' קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה"[1], שלכן צריכים כולם, [ובפרט בני המשפחה] להשתתף בשמחה זו, בתור הכנה ל"שמחת עולם"[2]…  

(יחידות לחתנים וכלות, י"א סיון, תשד"מ)

חשיבות ההליכה במנהגי רבותינו נשיאינו ובהוראותיהם

ובפרט בנוגע למנהגי חתונה – הרי זה בוודאי נוגע לכל, שהרי בנישואין צריך להתגלות כוח האין סוף… וכיוון שהתגלות כוח האין סוף נמשכת על ידי נשיא הדור. לכן נוגע יותר שתהיה ההנהגה במנהגי 'בית הרב'.

(תורת מנחם כרך י, עמ' 198)

הנחת היסודות לחיי הנישואין

החשיבות גדולה פי כמה כשהמדובר במצוות עיקריות, ובתקופה שהיא משמשת יסוד לכל משך החיים הבאים לאחרי', ובנוגע לענייננו – תקופת ההכנה לחיי משפחה, אשר לאמתו של דבר הרי זה אופן חיים מיוחד ובתוכן אחר לגמרי מאשר התקופה שעד הנישואין…

ועד שמנהג ישראל לברך את החתן והכלה לרגלי חתונתם שיהי' הבנין "בנין עד עד". והרי קודם להקמת הבנין באה הנחת היסודות, אשר תוקף כל הבנין ושלמותו, לכל לראש, תלויים באופי ותוקף היסודות ושלמותם.

(לקוטי שיחות חלק יד, עמ' 307)

בימינו חייבין הנישואין להיות מבוססים גם על יסודות תורת החסידות

…עיקר העניין הוא בניין בית בישראל על יסודי התורה והמצווה. ובתקופתנו שישנם כמה וכמה השמים אור לחושך וחושך לאור, מוכרחים להיות אפילו יסודות אלו מוארים וחדורים מאור שבתורה, זוהי פנימיות התורה, שבתקופה זו נתגלתה בתורת החסידות ועניניה. שעל ידי זה מתמעטת האפשרות לחליפין הנ"ל, ולבלבול הנ"ל [=החלפת אור בחושך וכו'].

(אגרות קודש כרך יג, עמ' פט)

הקב"ה מעכב את השידוך עד להחלטה הנכונה לייסד את הנישואין על תורה ומצוות

כותבת שזה איזה פעמים שהציעו לה עניינים בשידוכין, אבל כשמתקרב הדבר לידי גמר, לא יצא מזה דבר, ושואלת להסיבה בזה, ומה עליה לעשות.

והנה ברוב הפעמים זהו מפני שאין מחליטים באמת לבנות את הבית בישראל אחרי החתונה על יסודי התורה והמצווה, שלכן השם יתברך ויתעלה מחכה עוד זמן, אולי בינתיים יכירו את האמת לאמיתתו, שהכרחי הדבר שיהיו הנישואין והחיים אחרי זה על יסודי תורתנו תורת חיים…

…וכשתחליט בזה באמת ובתוקף הדרוש, שאם אפילו יהיו לה איזה קשיים תתנהג היא כיאות לבת שרה רבקה רחל ולאה, ימציא לה השם יתברך זיווגה הטוב לפניה.

אלא כדי למהר הברכה, הנה תפריש בכל יום חול בבוקר איזה פראנק להכנסת כלה, כלות עניות…

(אגרות קודש כרך טז, עמ' קפ)

חיוניותו של שיפור רוחני

…כשמתכוננים לצעד כה החלטי וחיוני לבנות בית בישראל בניין עדי עד, הרי האמור [=שיפור רוחני, "להעלות בקודש"] הכרחי וחיוני הוא, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

(אגרות קודש כרך יט, עמ' קסט)

למעלה מדרך הטבע

…בכלל כל ענין שידוך וזיווג הוא למעלה מדרך הטבע…

(אגרות קודש כרך יד, עמ' שמה)

בחירה חופשית בקשר לשידוך

במה שהעיר על הקושיא לכאורה במאמרי רז"ל בהנוגע לשידוך אם תלוי בבחירת האדם או גזירה היא שאין לשנותה,

הנה בכלל אין גזירה שאי אפשר לשנותה (עיין ראש השנה ט"ז א, ובכמה מקומות) ובהנוגע להנ"ל כבר באה קושיא זו בכמה מקומות ומהם גם בש"ס ובזוהר, ותירצו שרחמים מועילים (מועד קטן י"ח ב) ומתקיימת הגזירה בגלגול אחר, זהר חלק א' צ"א סוף עמוד ב…

(אגרות קודש כרך טז, עמ' רמו)

אין למהר בהחלטה החשובה ביותר בחיים

נישואין בחיי האיש או האשה הוא מאורע העיקרי ביותר, הטובע חותמו על כל החיים כולם. ובמילא צריכים על זה התיישבות ואי אפשר לעשות זה בחיפזון.

(אגרות קודש כרך ד, עמ' ערב)

ביטחון בה' – מפתח בגישה לשידוך

…כמו בכל מאורעות חיי האדם, הקטנים והגדולים, אי אפשר לאדם להביא בחשבון את כל הפרטים עד תכליתם, כי סוף כל סוף מוגבל ביותר הוא ואין שכלו ומחשבתו יכולים להקיף את כל הסיבות והמסובבים של כל דבר ודבר.

ובמידה ידועה, הרי בכל דבר ועניין צריך להשתמש במידת הביטחון בהשם יתברך אשר הוא כיוון את הדבר לטוב בכל הפרטים.

וכן הוא גם בנוגע לשידוך, אשר אי אפשר למצוא דבר שלם בתכלית עם כל המעלות, ואי אפשר להביא בחשבון את כל התוצאות עד תכליתן.

ואם הדברים העיקריים הם בסדר, הנה לפעמים תכופות מהנכון לוותר על עניינים טפלים שנראים או נדמים שלא כדבעי [=כדרוש], ובפרט שאפשר [=שייתכן] שאין זה אלא דמיון בלבד, ובאמת גם הם מתאימים.

(אגרות קודש כרך ד, עמ' ערב-ג)

הגישה הראויה לשידוכים

ברצוני לחזור ולכתוב בנוגע למה שאתם כותבים, שהדבר החשוב ביותר הוא בקשר לשידוך.

אתם כותבים שאינכם רואים לדעתכם הצעות מתאימות בזה.

אבל תקוותי היא, שאם תיגשו נכון להצעות המגיעות אליכם, בוודאי שהשם יתברך יזמן עבורכם שידוך מתאים בגשמיות וברוחניות.

על האדם לדעת תמיד, שאין בשום דבר שבעולם שלימות – תכלית השלימות – וכך גם אצל בני האדם, שאין אדם שיש בו כל המעלות, ובמילא לא צריך לחכות עד שיימצא אדם שכזה, כפי שמציירים במחשבה.

וכיוון שכך הוא, שלאיש אין כל המעלות, מובן שגם לאדם עצמו יש חסרונות, אלא שעל עצמו מסתכל הוא בעין טובה.

לכן יש לקחת זאת בחשבון, ושבדברים מסוימים יש להתעלם במידה מסוימת, ולקוות שבמשך הזמן, חלק – דמיוני או אמיתי – מהחסרונות ישתפרו או ייעלמו.

ואז – בגישה כזו לשידוך – קלה יותר הבחירה ומשמחת יותר כל הגישה לשאלת השידוך.

ברצוני גם להעיר, שלא ניתן להעריך ולשער נכונה כיצד ייראו אותם שני בני זוג לאחר החתונה, כיוון שחתונה זו חוויה שגורמת לשינויים גדולים אצל שני בני הזוג, שינוי שלא ניתן לחזותו מראש.

זאת אומרת, שבשאלת שידוך, קיים עניין הבחירה במידה מוגבלת, ולכן יש לסמוך על הקב"ה, שהוא ינהיגם בטוב ובאושר.

וכך גם שרואים שבני אדם עושים, ומנהלים אחר כך חיים מאושרים עד מאה ועשרים שנה.

וכך הוא גם במקרה שלכם, שלא ניתן להעריך מראש במאה אחוזים כל הצעה שמציעים לכם, כיצד ייראה העתיד לאחר החתונה, וצריך לסמוך על הקב"ה, שיודע להנהיג עולם גדול שכזה, כי ידע ודאי להנהיג עולם קטן של כל אחד בפרט, ובאופן כזה שיהיה טוב בגשמיות וברוחניות.

אני מקווה שתקראו את מכתבי זה פעם ופעמיים ותתבוננו בדברים שכתבתי לכם.

אולם עיקר הכוונה של המכתב הוא, שמהיום והלאה תהיה גישתכם לנושא השידוך ללא דעה מוקדמת – שהשידוך אינו מתאים עבורכם אלא שאף על פי כן כדאי לברר – אלא בדיוק להפך, גישתכם לנושא השידוך צריכה להיות שהשם יתברך ודאי יזמן עבורכם שידוך טוב לכם, ובמילא יכול להיות שכך גם הצעה זו, ולכן צריך לברר ולדעת במה המדובר.

אני מאחל לכם שבקרוב ממש יהיה זיווג המתאים לפניה בגשמיות וברוחניות ושתבנו בית נאמן בישראל על יסודי התורה והמצווה.

(אגרות קודש כרך ה, עמ' קז – תרגום מיידיש) 

בניין עדי-עד – יסודות של תורה ומצוות

הלשון "בניין עדי עד" בקשר לשידוך, כפי שדייקו חז"ל אינה מליצה, אלא יש בזה תוכן עמוק.

בניין מבוסס על יסודות, וכל הבניין מחזיק מעמד רק כאשר היסודות חזקים ויציבים. המראה החיצוני והנוצץ של היסודות אינו חשוב. החשוב הוא החומר, שמוכרח להיות חזק ועמיד בפני כל המצבים.

כך גם, ויותר מכך, הוא במובן הרוחני, ובמילא גם בבניין הפיזי, שזוג צעיר הולך לבנות. חיים מאושרים, בית יהודי שמח, בגשמיות וברוחניות, יכול להתקיים רק על יסודות חזקים מדורי דורות, יסודות שמבוססים על תורה ומצוות.

(אגרות קודש כרך י, עמ' שפה – תרגום מיידיש)

יצירת איחוד מושלם

אינם רק תחילתה של שותפות אלא תחילתו של איחוד, כאשר שני המשתתפים בו נעשים דבר אחד באמת, מאוחדים לחיים. על מנת לבנות "בניין עד עד", כפי שמוזכר בברכה הבאה בשבע הברכות.

לפיכך, ברור שהכול צריך להיעשות מתוך מטרה לדרגה הגבוהה ביותר של התאמה לרצון השם, בורא העולם והאדם, שהשגחתו על כל אחד ואחד.

גם אם מדובר בהידור, ואפילו בהידור מיוחד, ואפילו אם יש קשיים מסוימים לקשר הזה, אין לחסוך במאמץ לעשות זאת, מפני שכל זה הוא למען ההוספה ב"בניין עד עד".

(מכתב הרבי, ח' תשרי תשכ"ב)

כשהפנימיות בגילוי – החיצוניות בטל

בהנוגע לשידוכין, הנה צריך היה לדקדק בעניינים העיקריים בהנוגע להמשודכת, שאז במילא העניינים הטפלים ועל אחת כמה וכמה טפל דטפל וחיצוניות דחיצוניות אינו תופס מקום כלל וכלל.

וכידוע שכל שהפנימיות בגילוי החיצוניות בטל – מתבטל לגמרי.

ובגישה כזו בודאי יתבטלו ענייני הנסיונות והמניעות המדומות ובמילא ימצא את זיווגו הטוב לפניו בגשמיות וברוחניות בקרוב ממש.

וברובא דרובא =[ברוב של הרוב, ברוב הגדול] הרי סוף סוף נוכחים לדעת שגם החיצוניות מתאימה וטובה.

(אגרות קודש כרך טז, עמ' רמו)

רק השם יודע בוודאות

בשאלתו בענייני שידוך, איך לגשת לזה, לדעת שזהו הזיווג.

ידוע הוראת תורתנו הקדושה גם בזה, שעל האדם להתעסק בדרך הטבע (ומובן באופן של צניעות על פי שולחן ערוך) בחיפוש שידוך, ובורא עולם המשגיח על כל אחד ואחד בהשגחה פרטית, ינחה אותו למצוא זיווגו הטוב לפניו.

(אגרות קודש כרך טז, עמ' שכז)

במרץ המתאים

…מהראוי הי' לחפש במרץ המתאים אחר זיווגו, וידוע לשון רבותינו ז"ל אשר חיפוש זה צריך להיות כמחפש אחר אבדה, שאין יושבים בחיבוק ידיים ומחכים שיביא מי שיביא האבדה למי שנאבדה ממנו, אלא משתדלים לחזור [=לחפש] אחר האבדה.

(אגרות קודש כרך ו, עמ' קמד)

בלי להתחכם

במענה למכתבו… בו שואל שמזדמן הצעות טובות וגם מצוינות בהנוגע לעניני שידוכין, והאם יש להתחשב במה שנמצא באיזה ספרים בהנוגע לחשבון השמות [=גימטריות, נומרולוגיה] וכו'.

הנה, אנו אין לנו אלא דברי רבותינו בכגון דא [=זה], ומיוסד על מה שנאמר תמים תהי' עם ה' אלקיך, ובעניני שידוכין ביחוד – עליהם נאמר, ומה' אשה משכלת,

הרי צריך להוסיף בעניני תורה ומצות ולדון בההצעה בהנוגע לשמירת הדת ועניני' שתהי' אשה משכלת יראת ה'.

ומאן דלא קפיד [=ומי שאינו מקפיד, שאינו חושש] בכל האמור בספרים שמזכיר, פשיטא ופשיטא שלא קפדינן עמי' [=פשוט וברור שאין מקפידים עמו]

ובפרט שבהנוגע לספרים כאותם שמזכיר במכתבו, הנה צריך עיון רב אם הם בר סמכא [=שאפשר לסמוך עליהם], ואפשר שלא נאמרו אלא למקומם ועדתם וכו' וכו'.

ובמכל שכן מאזהרות רבי יהודא החסיד שבכמה מסעיפיו אומרים כהנ"ל, שלא נאמרו אלא לזרעו, אף שרבי יהודא החסיד סמכו אבות הקבלה ידיהם עליו.

ואם אפילו בשנים קדמוניות אמור כל הנ"ל – על אחת כמה וכמה עתה שכמה העלמות והסתרים בעניני שידוכין – שמלבד הציוויים המיוחדים של רבי יהודא החסיד וכיוצא בזה אין להקפיד כלל.

(* ולהקפיד על דבר משנה בן שמונה עשרה לחופה ומאמרי רז"ל הידועים (קידושין כט, ב. פסחים קיג, א. ועוד [=שבהם מודגשת מעלת הנישואין בגיל מוקדם], שבוודאי בר סמכא הם ולכל העדות נאמרו וכו'.)

ובאם ההצעה טובה ומצוינת על פי תורה ויראת שמים יגמור [=יחליט סופית], ויהי רצון שיהי' בשעה טובה ומוצלחת.

(אגרות קודש כרך טז, עמ' קצח)

סימנים ורמזים

…ובכלל בעניני שידוכים צריכים לדייק בהעיקר שתהי' מתאימה למה שכתוב אשה יראת ה' היא תתהלל, ואין לנו עסק בסימנים ורמזים כאותן שכותבם.

(אגרות קודש כרך כג, עמ' עג)

בצניעות ובמרץ

פשוט שעליו להתעניין בשידוך ולפעול בזה בדרך התורה – בצניעות אבל גם במרץ, כמאמר חז"ל כאדם המחזר [אחר אבדה].

(תשובות וביאורים עמ' 427)

כאדם המחפש אחר אבדה

אצטער על שאינו מזכיר במכתבו דבר על דבר שידוכים, וידוע לו דעתי בזה מכבר שאמרו רז"ל שדרכו של איש לחזור [=לחפש], והמשל הוא ממי שאבדה לו אבידה.

ורואים במוחש אשר בעל האבידה אינו מחכה במקומו ובביתו עד שיבוא פלוני בן פלוני ויאמר לו, "מצאתי חפץ, ואולי שלך הוא", אלא הוא יוצא ממקומו… ומחפש אבידתו. והשם יתברך יצליחו.

(אגרות קודש כרך ו, עמ' קעח)

מצווה עיקרית ונוגעת לכל עניני האדם

מזכיר בהנוגע לעניני שידוך והרי הזמן עובר והמצוה היא מצוה עיקרית ונוגעת לכל עניני האדם שבהם גם עניני התורה ומצותי'.

ואף שכבר כמה פעמים כתבתי אודות זה, לגודל הדבר הנני כותב עוד הפעם ועוד הפעם והלואי שאתבשר טוב בקרוב ממש ובהנוגע לפועל ממש אשר בשעה טובה ומוצלחת נעשה חתן, קבעו זמן החתונה, ואחרי זה גם בשורות טובות מחתונתו בשעה טובה ומוצלחת.

(אגרות קודש כרך טו, עמ' רסד)

בדרכי תורה ויראת שמים

מאמרי רבותינו זכרונם לברכה עד כמה צריכים להשתדל בחיפוש שידוך וכאדם המחזר אחר אבידתו וביותר.

ואף שמובן שצריך להיות זה בדרכי תורה ויראת שמים, אבל ביחד עם זה גם במרץ על ידי ידידים וקרובים.

ובמה שכותב שרוצה לדעת מראש מי היא בת זוגו, צריך לעשות ההשתדלות בדרכי הטבע, ועל פי הוראת תורתנו תורת חיים ובורא עולם ומנהיגו המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית ינחהו בדרך הנכונה והטובה.

(אגרות קודש כרך יד, עמ' כג)

לוודא שהבית יהי' בנוי על יסודי התורה והמצווה

במענה על שאלתה אודות שידוך ובן זוג שלה,

הנה קודם שתשתדך צריכה היא להיות בטוחה אשר ביתה יהי' בנוי על יסודי התורה והמצוה, היינו שלא רק היא, אלא גם חתנה יקחו על עצמם בכל תוקף ההבטחה, לקיים את המצות ולעשות לו חתנה קביעות עתים בשיעור לימוד התורה,

ומובן מעצמו שהבטחה זו צריכה להיות באמת ובתמים, כי בזה תלוי אושר איש ואשה הישראלים.

ואם נוסף על זה תראה שיש לה המשכת הלב לשידוך זה, אז תתקרב להצעה, ויהי' בשעה טובה ומוצלחת.

(אגרות קודש כרך ד, עמ' קכט)

ההחלטה לחפש שידוך תסייע לשיפור המצב הרוחני

במה שכותב שאין יכול תיכף לעסוק בעניני שידוכין, כיון שמצבו הרוחני אינו כדבעי,

תקותי שעצם העסק להכנס בחיים [=ההתעסקות בהכנה לחיי נישואין] כמצווה בתורתנו הקדושה תורת חיים, יקל עליו מלחמת היצר והשיפור בכל הענינים אודותם כותב,

וראו זה [=שיפור במצב הרוחני] במוחש אצל כמה וכמה בשנים שעברו וגם בימינו אלו.

(אגרות קודש כרך יט, עמ' קג)

דרישת ההורים לשיפור רוחני – בידיו הדבר

והנה כנראה גם ממכתבו, כל החשש הוא באם מדת היראת שמים שלו לא תספיק כדי דרישת ההורים של המדוברת שיחיו על כל פנים בהנוגע למעשה בפועל, תלבושת וכו'.

ואם כן הרי בידו כל הענין, ואם ירצה הרי יוכל להספיק גם זה, למלאות דרישתם, ואדרבה זהו עוד טעם נוסף להבאת השידוך בפועל ובהקדם, כיון שזה יסייע להעלות בקדש בעניני יראת שמים,

והרי הודיעונו חז"ל מצוה גוררת מצוה, וקרוב לודאי שבהמשך הזמן תתוסף ההוספה בעניני יהדות הנ"ל, וכבר נאמר (באם רק תבוא להדרגא של) "טעמו" (אז בודאי) "וראו כי טוב ה'", שזהו כולל כמובן וגם פשוט ציווי ה' והוראותיו לבני ישראל עם קרובו בתורתו ומצותיו.

(אגרות קודש כרך כ, עמ' נט)

לא לחסוך בזמן הנדרש לפגישות

…בטח זוכר הוא מה שאמרתי לו שאחר שידוך טוב צריכים לחזור ושלא לקמץ זמן נסיעות לחיזיון [=לא לחסוך בזמן הנדרש לנסיעות לפגישות שידוך].

(אגרות קודש הרבי הריי"צ כרך יב, עמ' קיג)

כשמתרשלים בחיפוש

כתבתי לו איזה פעמים שכנראה מתרשל בענין זה [=חיפוש שידוך], ומתאים לטבע בני אדם בכיוצא בזה, ככל שיגדל משך זמן ההתרשלות, קשה יותר להפטר ממנה,

אבל כיון שמוכרח קיום פסק רז"ל שצריך לחזור כאדם המחזר אחר אבידתו,

וידוע שדברי תורתו הקדושה הם לא במליצה יפה אלא שמתאימים הענינים להביטוים בהם משתמשים, הנה ידע שזהו אבידה, וכל יום שעובר בלעדי זה, יום חסר הוא במדה ידועה…

(אגרות קודש כרך יב, עמ' קצה)

אם לא מצליחים בפעם הראשונה…

ידוע גם כן מאמר הרב הצדיק ר' זוסיא מאניפאלי זצ"ל, אשר מכל אדם יש ללמוד ענינים בעבודת השם יתברך ואפילו מאלו שאינם מתנהגים כדבעי [=כמו שצריך],

והוא למד מהנהגת גנב כמה דברים, ומהם שכאשר מנסה בפעם הראשונה ואינו מצליח, בכל זאת מנסה גם כן פעם שני' ושלישית עד שסוף סוף עולה בידו הדבר,

… ובפרט [שאפשר ללמוד מסר זה] בענין זווגים שרז"ל אמרו [עליו] "קשה" וכו' שצריך לנסות פעם אחר פעם אבל סוף כל סוף בטוח הדבר שימצאו זווגים הגונים, ואין לפחוד ממה שנזקקים להשתדלות בדבר.

(אגרות קודש כרך ה, עמ' קיט)

להיעזר בשדכן

… כמנהג הרוב הכי גדול במדינה זו ובזמן זה, והיינו להתקשר עם ממוצע שדכן טוב, וכזה יש לו היכרות בחוגים של שומרי תורה ומצוה, ומבארים לו התנאים שמחפשים וכו'.

(אגרות קודש כרך יג, עמ' סח)

לדבר עם שדכן בלי ידיעת הבנות

… ובנוגע לבנותיו תחי' הנה צריך הי' לדעתי לבוא בדברים עם משרד של שדכן, מבלי שידעו בנותיו תחי' על דבר זה, להודיע להשדכן הפרטים על דבר בנותיו תחי' ולבקשו להתעסק במרץ בחיפוש שידוכים המתאימים בשבילן.

ואף שלזווג זיווגים זהו ענינו של הקב"ה, הרי בכל זאת צריך להיות לכל דבר ודבר אחיזה גם בטבע…

(אגרות קודש כרך ז, עמ' יד)

להשתדל במרץ הכי גדול – שדכן טוב

במענה על מכתבו… בו כותב שמסתפק בכוונת כתבי, שצריך להשתדל בענין שידוך מתאים במרץ הכי גדול וגם בדרך הטבע.

וכוונתי פשוטה, לעשות כמנהג הרוב הכי גדול במדינה זו ובזמן זה, והיינו להתקשר עם ממוצע שדכן טוב….

(אגרות קודש כרך יג, עמ' סח)

סיוע בשידוכים לתלמידי הישיבה

… נהניתי ממה שכתב ששניהם משתדלים בעניני שידוכין של תלמידי הישיבה…

ומובן גודל הענין ממה שכתוב "ומה' אשה משכלת", ואמרו רז"ל, שעוד מששת ימי בראשית הקב"ה דוקא מזווג זיווגים, וכל העושה בזה שכרו גדול ביותר…

(אגרות קודש כרך יא, עמ' קלח)

לסייע לתלמיד בשידוכים

במענה על מכתבו… בו כותב אודות המחונך שלו… כנראה אין אצלו איזה תכנית מסוימה בהנוגע לעתידו…

ובקשר עם האמור וגם ענין עיקרי הוא מצד עצמו צריך הוא להתעניין על דבר שידוך בשביל המחונך שלו, ומובן שההתעסקות צריכה להיות במרץ הדרוש…

(אגרות קודש כרך יד, עמ' קמח)

חיפוש שידוך לתלמיד בלי ידיעתו

צריך הוא להתענין על דבר שידוך בשביל המחונך שלו, ומובן שההתעסקות צרכה להיות במרץ הדרוש.

וכפי הנראה ברובא דרובא [=ברוב המוחלט של הפעמים] אפשר כדאי שלא ידע [התלמיד] שמתעסקים בהנוגע לשידוך בשבילו עד שתהי' ביד כבוד תורתו הצעה פרטית…

(אגרות קודש כרך יד, עמ' קמח)

הדרך למהר את ברכת השם לשידוך – החלטה תקיפה לבנות בית על יסודי התורה

…ובפרט בענין שידוך טוב ומתאים, ומענינים העיקרים בזה שימהרו ברכות בורא העולם ומנהיגו בהאמור, שתחליט בתוקף הכי גדול, אשר כשתמצא זיווגה המתאים ותנשא, תנהיג ביתה על יסודי התורה והמצוה כיאות לבנות יהודים אמיתיות, בשמירת חוקי ודיני טהרת המשפחה, כשרות, שמירת שבת וכו'.

ורואים במוחש שכל זה תלוי ברצון האשה בעלת הבית, ואין לך דבר העומד בפני הרצון, וכאשר השם יתברך הרואה ללבב יראה שהחליטה בזה על מנת לקיים כן בפועל. תתקרב על ידי זה ברכתו ברכת השם יתברך שתמצא זיווגה בקרוב ממש.

(אגרות קודש כרך יד, עמ' תעח)

זכות ההתעסקות בחינוך

בשאלתו בהנוגע לשידוך, נכון הדבר שיתענין בזה.

וזכות התעסקותו בהאמור בסעיף הנ"ל [חינוך ילדי ישראל] יעמוד לו להצליח גם בזה.

(אגרות קודש כרך יג, עמ' רסט)

הדלקת נרות שבת

בזמננו, מצד סיבות שונות הרי שבפועל – בין אם רוצים בכך ובין אם לאו – בקשר לשידוך מחליטה בעיקר הבת עצמה, נדרש עוד יותר שהיא תדליק נרות, ו"נר המצווה" שהיא מדליקה יזכה אותה שתתחתן עם תלמיד חכם.

(לקוטי שיחות כרך יז, עמ' 147)

ביטחון בהשם – ימהר את מציאת השידוך

במענה על מכתבו… בו כותב שהגיע לעונת השידוכין ועדיין לא נמצאה הצעה מתאימה בשבילו ומצטער מזה.

הנה ידוע מאמר רבותינו ז"ל ש"קשה לזווגם כקריעת ים סוף", הרי ידוע שבקריעת ים סוף בא לפועל על ידי חוזק הבטחון והאמונה בהשם יתברך.

שבמילא מובן שבדרך כזה צריך להיות גם כן בענין הזיווגים, וככל אשר יתחזק בבטחונו (ומובן אשר ביחד עם זה הרי צריך ג"כ לחפש באופן המתאים) הרי תוקדם גם כן ההבאה בפועל.

ידוע מאמר הזהר הקדוש "אסתכל באורייתא וברא עלמא" [= (הקב"ה) הסתכל בתורה וברא את העולם] הן עולם כפשוטו והן כל פרטי חייו של האדם הנקרא עולם קטן,

ובמילא עליו להוסיף בלימוד הן בתורת הנגלה והן בתורת החסידות והשם יתברך יצליחו.

(אגרות קודש כרך ח, עמ' ריט)

ציווי התורה מעניק כוח

במה שכותב אודות… שי' שקשה מאד לזווגו, בודאי אינו קשה יותר מקריעת ים סוף והרי אמרו רבותינו ז"ל זה בהנוגע לכל שידוך וביחד עם זה ציוו על הענין,

וציווי התורה הרי זה גם נתינת כח, וכמדובר בכמה מקומות בדא"ח [=בחסידות] בלשון הציווים שהם גם לשון הבטחה.

(אגרות קודש כרך ח, עמ' רנג)

כשיגיע הזמן המתאים – יגיע השידוך המתאים

במה שכותבת אודות שידוך, שאיזה פעמים הציעו לה, ואחר כך לא בא לפועל.

הנה כיון שעלי' ללמוד משך זמן בסמינר, הנה בטח כשיתקרב המועד לגמר לימודי' יזמין לה השם יתברך שידוך המתאים לה.

(אגרות קודש כרך יח, עמ' שכד)

העצבות מעצימה את הקושי

במענה על מכתבו… הנה בודאי למותר לעורר אשר עצבות ומרה שחורה הרחיקום במאד מאד גדולי ישראל, וכמבואר גם כן בתניא פרק כ"ו ובכמה מקומות,

ורואים גם כן בחוש [=במוחש] שלא לבד שאינו מתקן מצב איזה שיהי' אלא אדרבה ואדרבה, והוא הדין בהנוגע לענינים בם עוסק [ענייני השידוכים] ובפרט במדינה זו שהשמחה מתקבלת על הלב מה שאין כן קו ההפכי.

והעולה על כולנה שאין כל יסוד להעצבות שלו כי הרי כבר נאמר מד' אשה משכלת, והדרך לזה הוא כמאמר רבותינו ז"ל שצריך לחזור ולחזור כלאחר אבידה שאבד שמובן שמשתדלין בזה במרץ אף שכמנהג בני ישראל הכשרים על ידי ממוצעים [-מתווכים] וימשיך להתעסק בזה בבטחון חזק.

והשם יתברך אשר לאחר ששת ימי בראשית מזווג זיווגים… בטח ימציא גם לו את זיווגו הטוב לפניו בגשמיות וברוחניות גם יחד.

וזכות התעסקותו לקרב לבם של בני ישראל לאבינו שבשמים על ידי לימוד פנימיות התורה והליכה בהדרכותי' שפנימיות התורה מביא לנשואין (ולא רק לארוסין) של כנסת ישראל להקב"ה תמהר מציאתו את האבדה להשתדך בקרוב באופן הטוב בכל הפרטים ולבנות בית חסידותי בנין עדי עד ומתוך שמחה.

(אגרות קודש כרך י, עמ' רנח)

צדקה וחת"ת

זה עתה קיבלתי מכתבו… בו כותב בנוגע לשידוך שהוא רואה שבדרך הטבע זה בלתי אפשרי.

אין זה חידוש, כי כבר נאמר שקשה לזווגם כקריעת ים סוף, והרי ידוע גודל הנס של קריעת ים סוף.

ואף על פי כן מנהג העולם שמוצאים שידוך, מתחתנים ובונים בנין עד עד, ואותו דבר יהי' גם אצלו.

רק שעליו להסיח דעת מכל הקשיים שיש בזה והחלטה טובה צריכה להיות אצלו שזוהי מצווה ממצוות התורה, והקדוש ברוך הוא אינו בא בטרוניא עם בריותיו, הרי כיוון שהקדוש ברוך הוא דורש שיקיימו את המצווה שלו, יזווג אותו הקדוש ברוך הוא מצידו בזמן המתאים. רק מכיוון שכל הדברים צריכים אחיזה בטבע, וכמאמר רבותינו ז"ל – דרכו של איש לחזר אחר אישה.

וכדי למהר זאת, ייקח על עצמו – בלי נדר – לתת כל יום לפני התפילה בבוקר פרנק לצדקה ומובן מאליו לשמור כל יום את שלושת השיעורים מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע בחומש תהלים ותניא הידועים.

(אגרות קודש כרך ז, עמ' קצ –תרגום חופשי מיידיש)

גישה נכונה תסייע במציאת שידוך

אף שכבר כתבתי כמה וכמה פעמים אבל לא הגיע עדיין למספר המאה כדרשת רבותינו ז"ל, לכן שונה הנני עוה"פ, שמצער וגם מתמיה יחסו לענין שידוכין

וכמו שכתבתי בכגון דא[ [=זה] לאחד, שגישה לכל הענין יכולה להיות בשני אופנים, א) שיש ברירה להן או ללאו, ועל כל פנים לדחות לעוד זמן ועוד זמן, ובמילא בוחרים במה שנוח יותר, ב) שהדבר מוכרח להעשות ובהקדם, והבחירה היא רק בהנוגע באיזה אופן להגשים הדבר תיכף ממש.

ואחרי בקשת סליחתו כנראה שהוחלט אצלו לעת עתה האופן הראשון, ומזה באו כל ההסתבכות.

(אגרות קודש כרך יז, עמ' קסו)

קביעות עתים לתורה

מה שמזכיר במכתבו על דבר אחיו הבכור מר… שי' שהוא כבר בגיל שלשים שנה ולא הצליח בנשואין עד עתה,

הנה ימסור לו, אשר יקבע לו שיעורים בתורה בכל יום יום, ועל אחת כמה וכמה ביום שבת קדש,

וישתדל במרץ בחיפוש שידוך המתאים לפניו, ויזכור מאמר רבותינו ז"ל אשר אשה הנהגת הבעל עמה צריכה להיות בניחותא,

וזכות קביעות העתים לתורה יעזור לו למצא אשה המתאימה לפניו,

ואם יתנהג באופן הנ"ל יתן השם יתברך שיעלה זיווגם ליפה, זיווג קיימא, ויתברך בדור ישרים מבורך.

(אגרות קודש כרך ד, עמ' עג)

קביעות לימוד בפנימיות התורה

יהי רצון שיבשר טוב בקרוב בהנוגע לבנין בית בישראל בנין עדי עד, ועוד קודם לזה על דבר קביעות בלימוד פנימיות התורה… אשר הא מסייע להא [=זה מסייע לזה].

(אגרות קודש כרך יג, עמ' קא)

אחריות ההורים, ובפרט האב, בשידוך בנותיהם

…בודאי למותר להאריך בכל זה במאמרי רבותינו ז"ל המרבים בגודל החוב המוטל על ההורים ובפרט על האב להשיא את בתו…

(אגרות קודש כרך י, עמ' שיד)

את בתי נתתי לאיש

מצער סיום מכתבו אשר אין בידו להודיע דבר בהנוגע לשידוך מתאים בשבילה [בשביל בתו] וכנראה הכוונה בזה שאין לעת עתה כל הצעות, ומצער הדבר ביותר ומכמה טעמים,

ולדכוותי' [=לאדם שכמותו] בודאי למותר להאריך בכל זה במאמרי רבותינו ז"ל המרבים בגודל החוב המוטל על ההורים ובפרט על האב להשיא את בתו באופן שיוכל לאמר "את בתי נתתי לאיש".

וכבר ידוע הכרזת רבותינו ז"ל "יגעת [ו]לא מצאת אל תאמין", ויהי רצון שיהי' זה בקרוב ובלי העלמות והסתרים.

(אגרות קודש כרך י, עמ' שיד)

חובת האב להשיא את בנו

… ויתבונן בתחלת מכתבו וסיומו,

אשר למצוא אלפים לירות בשביל דירה כדאי להכנס בחוב, אף שקודם לזה גם כן הי' נמצא בדירה, אלא שדירה העכשוית טובה יותר, ובהנוגע לקיום המצוה דושננתם לבניך, ואח"כ להשיאו אשה, שזה ממצות הבן שעל האב וכפסק רבותינו ז"ל, הנה פשוט בעיניו שלא רק שלא צריך לעשות בזה אלא כלשונו הוא, אין לו שום מקום לחשוב על דבר זה,

והלא דר הוא בירושלים תבנה ותיכונן כמה וכמה שנים, ובודאי שלא נעלם ממנו אשר בני עניים ממש לא עלינו, משיאים את בניהם ובנותיהם אפילו בחדשים האחרונים, ומשתדלים שישארו דוקא באהלה של תורה, ומהם אפילו כאלו שלא הי' בידם לשלם אלפים לירות בעד דירה.

(אגרות קודש כרך יא, עמ' רכו)

לגשת רק כשיש הצעה ספציפית

מה שכותב אודות ההנהגה עם בתם מרת… תחי' שמסרבת להשמע לעניני שידוכין… ובהנוגע לה בפרט הנה עליהם לבוא בהצעות פרטיות ומה טוב שלא תדע שמהם באה ההצעה שבטח יש למצוא אופן בזה, ואז בודאי תשנה הנהגתה.

ויש לומר שחלק גדול מסירובה אינו אלא לפנים [=כלפי חוץ] מפני שנפל רוחה על שלא השתדכה עד עתה,

…צריך להשתדל שתדור בביתם עד החופה בשעה טובה ומוצלחת.

(אגרות קודש כרך י, עמ' נב)

כשהבת עדיין צעירה

…ושואל דעתי, כיון שבקרוב יתמלאו לה טו"ב [=17] שנה, אם לחשוב כעת אודות שידוך עבורה או לחכות:

הנה לדעתי, אין כדאי לאחוז באחד משני הקצוות [=לדחוף לשידוך או לא להתעניין כלל], אלא להיות מעונין בזה וצריך להיות בניחותא [=בנחת], ושלא בחפזון, ובטח לעת הראוי יראה השם יתברך דרך בנוגע לענין זה.

(אגרות קודש כרך ו, עמ' עב)

למצוא שידוך לרצון הבן או הבת

…מובן שאין מקום להכריח את מי שהוא לקבל הצעה מסוימה בהנוגע לשידוכין.

ומאידך גיסא [=מן הצד האחר] יש מקום לומר שטענת בנו האמורה [=שאיננו מעוניין בשידוך] היא מפני שההצעה שמציעים לו לפי דעת בנו אינן מתאימות,

ובאם יציעו לו דבר המתאים תשתנה גם השקפת בנו על כללות הדבר.

(אגרות קודש טו, עמ' נא)

מידה כנגד מידה

וזהו גם כן תוכן הפנימי של מאמר רבותינו ז"ל שמדותיו של הקב"ה הם מדה כנגד מדה, ובמילא צריך הוא בעצמו וכן כל אלה שנוגע להם הענין של נשואי בנו שי', להתחזק בהענינים המביאים לידי יחוד קודשא בריך הוא ושכינתי' כביכול.

(אגרות קודש כרך ז, עמ' לו)

צדקה לזכות שידוך הילדים

…ונכון הוא שיתן בכל יום – מימות החול – קודם תפלת שחרית ח"י סענט לצדקה בעד בנותיו תחי' וכל בני ביתו שיחיו, וזה ישמש כלי להמשכת וקבלת ברכות השם יתברך בכל הנ"ל [=בקשת האב לברכה לשידוך לבנותיו].

(אגרות קודש כרך ז, עמ' יד)

לימוד ענייני שידוכים כפי שהם בפנימיות התורה

מה טוב כיון שמחובת האב הוא גם להשיא את בנו אשה, שגם הוא – האב – יקבע שיעור לימוד זה [=בפנימיות התורה].

(אגרות קודש כרך יב, עמ' שצב)

[1] ירמי' לג, י-יא.

[2] ישעי' לה, י. נא, יא.

הפוסט כיצד ניגשים לשידוך? הופיע לראשונה ב-מקווה.אורג כל מה שחשוב לך לדעת.

השמחה והאנרגיות מורגשות היטב כשהחתן והכלה מתקבלים בשירה נמרצת על ידי האורחים, כשהם יוצאים יחד מן החופה. הם נכנסו לחופה כשתי ישויות נפרדות וכעת, שני חצאי הנשמה שלהם מתמזגים לנשמה אחת שלמה, כזוג נשוי. חיבור הנשמות המידי, המוחלט והמלא הזה הושג באמצעות המעשה הפשוט של החתן, בהנחת הטבעת על אצבעה של הכלה שלו. כאן נמצאים הכוח והעוצמה האדירים הטמונים במעשה הפשוט של קידושין בחתונה. לא רק שהחיבור בין החתן והכלה מתרחש בשעת החופה, למעשה, הוא נוצר באמצעות החופה. בחופה ישנם כוחות ואנרגיות מיוחדים שיכולים להביא לידי פועל ולהשלים את איחודם של החתן והכלה, ולהפוך אותם לזוג.

אנו בוודאי רוצים שההישגים הרוחניים שמושגים בחתונה יוטמעו במלואם וימצו את מלוא השפעתם. חכמינו ציוו אותנו לנהוג במנהגים מסוימים על מנת להחיל ולהשרות את הממד הרוחני הנשגב של הנישואין על האקט הפיזי של הקידושין (נתינת הטבעת על אצבע הכלה). הדבר מאפשר לשני החצאים – להתאחד באמת! כעת, יכולים בני הזוג לקבל את כוחו האינסופי של הקב"ה, לנישואין בני קיימא וללידת ילדים.  

יום החתונה נחשב כיום כיפור אישי בעבור החתן והכלה, יום שבו כל חטאי העבר שלהם נמחלים. אנו מבטאים את ייחודיותו של היום הזה בצום ובתפילה, בנתינת צדקה מעבר לרגיל, ובניצול כל רגע פנוי לאמירת תהלים. אם כן, מובן מאליו שהראוי ביותר בחתונה, בעת רצון זו עבור החתן והכלה, להסב את מלוא תשומת הלב לביצוע של הפרטים והמנהגים של החתונה במובן המקיף ביותר. ברכות עצומות יורדות על הזוג הצעיר כאשר החתונה שלהם נחגגת באופן של קדושה. מסיבה זו, מוסיפים את המילים "שהשמחה במעונו [=של הקב"ה]", לנוסח הזימון בברכת המזון בחתונה. מאחר שהנישואין הוקמו על יסודי התורה והמצווה, יכולה להיות שמחה במעונו של השם. השמחה הזו מתפשטת לעולם, מחדירה שמחה לחייהם של החתן והכלה, ומברכת אותם בנישואין שמחים ובני קיימא.

כדי להגיע למיצוי של הכוח וההזדמנות המיוחדים הללו, מוצגות לפניכם הנחיות בהירות בחמישה היבטים חשובים של חגיגות החתונה. הנחיות והדרכות אלה תקפות לכל חתונה חב"דית. הדגש בהנחיות הוא על הלכות ממשיות ולא על הנהגות שיש המחשיבים אותן "חסידיות" או הידור מצווה. כל יחיד ויחידה הבוחרים לדקדק ולהקפיד על ההלכות עד לפרטים הקטנים ביותר, הדבר משפיע בצורה חיובית על קדושת הקהילה כולה, ממלא בהשראה ומעודד אחרים לנהוג בצורה דומה, וממשיך שפע של ברכות על הזוג הצעיר, על משפחותיהם, על בני הקהילה שלהם ועל כלל ישראל. 

מחיצה

בזמן שבית המקדש היה קיים, במהלך שמחת בית השואבה, הפרדה בדמות מרפסת הוקמה על מנת לשמור על הצניעות ולאפשר לאנשים להתמקד בחגיגות.

השתתפות בחתונה היא חגיגה של המצווה הגדולה שבנישואין. השימוש במחיצה מאפשר לחגוג את המצווה בצניעות ולאורחים למקד את תשומת לבם בלשמח את החתן ואת הכלה. מחיצה ראויה מוודאת הפרדה מלאה בין גברים לנשים, במיוחד במהלך הריקודים. נוסף על כך, המחיצה מוודאת שגברים לא יוכלו להביט בנשים כשהן רוקדות. הרבי כתב במכתב כי על מנת שנוכל להגיד באמת "שהשמחה במעונו" ולנתב את ברכות התורה המביאות שמחה לבני הזוג לאורך כל חייהם, יש לנהל את החתונה עם מחיצה ראויה (אגרות קודש כרך ט, ע' 3). 

מחיצה ראויה נדרשת בלי קשר לגודל החתונה. יש לשים לב שהמחיצה תישאר במקומה למשך החתונה כולה. אם החתונה אינה נערכת באולם מוכר, אל תניחו שהמחיצה תמוקם ותועמד כראוי. במחיצה ראויה אין כל מרווחים. יש לוודא כי גם כשהגברים נכנסים לאולם הם לא יוכלו לראות את הנשים רוקדות.  

כחסידים של הרבי, עלינו לוודא כי ישנם שני שולחנות 'כבוד' נפרדים, אחד לחתן ואחד לכלה, כך שגברים ונשים לא יתערבו. 

ריקודים

ריקוד לפני החתן והכלה הוא מצווה גדולה שכן הדבר גורם להם שמחה עצומה. חתונה מביאה לאיחוד מלא של החתן והכלה ומגלה את הדרגה הגבוהה ביותר של נשמתם. אם כן, הריקודים בחתונה הם הדרך שבה אנחנו יכולים לבטא את השמחה המורגשת בעקבות האיחוד הרוחני המתרחש. השמחה שאנו מרגישים מוצאת את ביטויה בעיקר בריקוד מפני שזוהי דרך שבה אנו יכולים לבטא שמחה בכל הווייתנו. כל היבט אפשרי של הריקודים בחתונה אמור להביא לידי ביטוי את השמחה הרוחנית העמוקה. זוהי הסיבה שבשלה אנו מביאים לתשומת לבכם את הנקודות הבאות:

"מצווה טאנץ", ריקוד מצווה, הוא מנהג קדוש העובר מדור לדור במשפחות אדמו"רים ובמשפחות חסידים. אף שלנשים ולגברים אסור לרקוד יחד, נמסרו שלוש הקלות בהקשר לעניין זה: 1. הכלה עומדת בצד אחד ומחזיקה בגארטל ארוך כאשר קרובי המשפחה מתכבדים לרקוד לפני הכלה כשהם אוחזים בצדו השני של הגארטל במרחק משמעותי. 2. אבי הכלה רוקד לפני הכלה, או במטפחת ששניהם מחזיקים, או כשהם מחזיקים ידיים. 3. במקרים מסוימים, החתן והכלה מחזיקים ידיים לאחר החופה באופן שמשקף רצינות וקדושה.

הרבי הבהיר (כמצוין בספר נטעי גבריאל, נישואין, חלק א' עמ' 170, סעיף ד'), שאנו איננו נוהגים במנהג ה"מצווה טאנץ" בשום אופן. הרבי אומר כי אנו יכולים לראות בפועל מה מתרחש בחתונות כתוצאה מיישום הקלות כאלה בזמננו. הרבי מציין כי אנו מוצאים דברים שהיו מקובלים בזמן האבות שאינם מקובלים עוד. עמדתו של הרבי בהקשר זה הייתה ברורה מאד. אנו, כחסידים של הרבי, נעמוד על המשמר בהקפדה מלאה על העניין. אין לאפשר כל ריקוד משותף של גברים ונשים יחד, מפני שהדבר מנוגד להלכה. זה כולל גם קרובים כפי שיפורט להלן.

• בתחילת סבב הריקודים הראשון, עם כניסתם של החתן והכלה לאולם, יש להוביל את החתן ישירות לצד הגברים. אל לו לעבור יחד עם הכלה מתחת לקשתות.
• אסור לאחים ולאחיות לרקוד יחד בפומבי. מעגל של אחים ואחיות המחזיקים ידיים אסור שיתקיים בחתונה חב"דית. הדבר כולל גם את "ריקוד המטאטא", או "ריקוד המיז'יניק". הורתו של רעיון זה אצל היידישיסטים הרוסיים שאימצו אותו ממנהגי הגויים האוקראינים. הם יצרו מנגינה, שירים וטקס שבו המשפחה כולה מגיעה לצד אחד של המחיצה, שם הם רוקדים יחד, ועושים תנועות טאטוא במטאטא על מנת לסמל, השם ישמור, את השמחה שבפינוי הבית מילדים. הדבר מנוגד להשקפת התורה, בהרגשת השמחה שבקבלת התוספת החדשה למשפחה.
• החתן הכלה לא יחזיקו ידיים ביציאה מחדר הייחוד (או בכל זמן אחר). כך מתחזק כבודה של הכלה.
• ישנן חתונות שבהן בני המשפחה הקרובה או חברים קרובים מכינים ריקוד מיוחד לכבוד הכלה. אין להכריז בהכרזה רשמית על קיומו של ריקוד מיוחד בעזרת הנשים. זהירות זו נועדה למנוע גברים שיבואו לצפות בריקוד הנשים.
• בין חסידים לא נהוג להושיב את החתן והכלה זה לצד זו, וגברים ירקדו לפניהם.
• אם, בשל השמחה וההתרגשות של החתונה, בנות מחליטות לשיר, עליהן להיזהר שקולן לא יישמע בצד השני של המחיצה. זהו איסור 'קול אישה', והדבר אסור לחלוטין על פי ההלכה.
• לא ראוי לנשים לשתות משקאות אלכוהוליים בציבור, ברמת שתייה לשכרה.

מוזיקה

הרבי טען כי חתונה צריכה להיות מלאה בשמחה. מאחר שהשמחה פורצת את כל הגדרות וההגבלות, ומאפשרת לאנשים להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של שמחה, עודד הרבי מוזיקה חיה בחתונות. 

כאשר שוכרים תזמורת/להקה, על המשפחות להנחות את הנגנים לנגן ברוחה של חתונה יהודית אמיתית.

לתזמורת אסור לנגן מוזיקה שיש בה מילים או ערכים שאינם ראויים, או לנגן שירים שיש להם מקצבים או סגנונות שאינם ראויים.

די. ג'יי., תקליטן, הוא אדם המשמיע מוזיקה מוקלטת מראש. רבים מהתקליטנים מלהיבים את הקהל באמצעות עירוב של שירים שונים. יש המוסיפים לשירים אפקטים קוליים וויזואליים. תקליטנים נוטים בדרך כלל ליצור אווירה המעודדת ריקודים, רגשות, מקצבים ושירים שאינם צנועים, וככאלה, ראוי להימנע מהם כשאפשר. אם בשל שיקולים כספיים מחליטים לשכור את שירותיו של תקליטן, יש לוודא איתו מראש על מנת לוודא שהמוזיקה והמעברים ראויים ומתאימים למעמד.   

שבע ברכות

לאחר ברכת המזון, שבע ברכות, זהות לאלה שנאמרו תחת החופה, נאמרות בשנית. בברכות אלה יש בעיקר בקשות לברכות השם לבני הזוג. לפיכך, הכלה מובאת קרוב יותר אל השולחן שבו נאמרות שבע הברכות, כדי שתוכל לשמוע אותן.

• עדיף לקיים את שבע הברכות מיד בסוף סעודת החתונה, על מנת לוודא שכל האורחים יזכרו לברך ברכת המזון.
• על מנת להימנע מתערובת של נשים וגברים, כדאי שהכלה תישאר בצד הנשים, בצמוד למחיצה, בטווח שתוכל לשמוע בו את הברכות. נשים אחרות יכולות לשבת מאחוריה בצד הנשים בלבד. אם הכלה איננה יכולה לשמוע את הברכות מקצה המחיצה, היא יכולה להתקרב עד כמה שנדרש כדי שתוכל לשמוע. 
• לאחר השבע ברכות, כאשר המוזיקה מתחילה להתנגן שוב, על הכלה לשוב אל צד הנשים ולהישאר שם עד לסיום החתונה; לא ראוי שנשים יישארו בצד הגברים על מנת ליהנות מהשירה והריקודים. 
• הגברים והנשים יישארו בצד המחיצה המתאים לאורך כל החתונה. כשישנה פרצה, זה עלול לערער את כל עניין המחיצה.
• במהלך סעודות שבע הברכות בימים שלאחר החתונה, מותר לברך את הברכות בסיום הסעודה רק כאשר הישיבה נפרדת. יש להיערך בהתאם.

צילומים

מטרת הצילומים בחתונה יהודית היא על מנת "לתפוס" את שמחת החתונה, להיאחז בה ולשמר את הזיכרונות השמחים שבהתחלה השמחה של בני הזוג. כל תמונה ראוי שתשקף ותבטא חתונה יהודית, ולא חס ושלום חיקוי של דרכי הגויים.

היופי והקדושה שבנישואין יהודיים מצויים בצניעות הטבועה בבני הזוג. הרגשות האינטימיים שלהם זה לזו מתרוממים ומקודשים בכך שהם נשמרים פרטיים. להלן כמה קווים מנחים מבחינה הלכתית שיש להקפיד עליהם בצילומי החתונה:

• כל ההעמדות לצילום של הזוג צריכות להיות צנועות לחלוטין. אין זה צנוע כאשר החתן והכלה נוגעים זה בזו בציבור. צילום נחשב "ציבורי".
• עוצמתם של נישואין יהודיים מצויה במה שנסתר מעיני הציבור. תנוחות צילום שמציגות את הקשר הפרטי הזה, הופכות אותו לחומרי וממעיטות ממנו את יופיו ועוצמתו האמיתיים. לאפשר לצלם להיכנס אל תוך החלל הפרטי הזה של בני הזוג סותר את האופן שבו התורה תופסת את הצניעות. להנחה כי תמונות כאלה מותרות רק מפני שהצלם עושה כאן עבודה מקצועית נטו, אין כל בסיס הלכתי.   
• זוהי אמונה שגויה שתמונות כאלה מותרות אם הן נשמרות לשימוש פרטי בלבד. וזאת מפני ש: א. עצם הצילום של הצלם הופך את הדבר ללא פרטי. ב. תמונות אינן נשמרות פרטיות לחלוטין. בדרך כלל מראים אותן לבני משפחה קרובים ולחברים. ג. תמונות כאלה מופצת לרוב ברשתות חברתיות. ד. כאשר חברים ובני משפחה צופים בתמונות החתונה, יש לדבר השפעה ישירה על הסטנדרטים הנתפסים של צניעות.
• מאחר שנפוץ בימינו לשכור את שירותיו של צלם גבר (אף שאם ישנה צלמת בצד הנשי הדבר אידיאלי), כדאי להקדיש תשומת לב לכך שהצלמים ימקמו עצמם במיקום גבוה, כך שמשם יוכלו לצלם תמונות ווידאו מבלי שיצטרכו לעמוד בתוך מעגל הנשים הרוקדות.
• אם אכן משתמשים בצלם גבר, ראוי שהוא יכין לעצמו זווית צילום טובה כך שיוכל להימנע מללכת בעקבות הכלה בתוך הקשתות שמכינות לה חברותיה לכניסה החגיגית לרחבת הריקודים.
• גם כאשר כל התמונות מצולמות כהלכה, יש להקדיש שימת לב ראויה לאילו תמונות מעלים לרשתות החברתיות. יש לזכור כי כיהודים אנו צריכים להיות רגישים ביותר בקשר לתמונות אישיות המשותפות בציבור. כל כבודה בת מלך פנימה.

כשאנו נוטלים על עצמנו את המחויבות לכך שכל חתונה תתקיים באופן הראוי, ישמש הדבר צינור לברכות עוצמתיות לחתן ולכלה, ולקהילה בכללה. תקוותנו היוקדת היא שהשם יברך כל זוג בשלום בית אמיתי ויסייע להם להקים בניין עדי עד על יסודי התורה והמצווה. חגיגת החתונה בדרך של קדושה ושמחה אמיתית תביא בעזרת השם לרוב נחת חסידית להורים ולסבים המחתנים את ילדיהם, יאחד את בני המשפחה והחברים לשמוח יחד, ובעזרת השם יקרב אותנו לשמחת החתונה הגדולה מכולן, אז נתאחד בחוצות ירושלים עם משיח צדקנו.

המידע במאמר זה נבדק ואושר על ידי:

הרב דוד רפאל באנון, הרב יוסף ישעיה ברוין, הרב שלום ב. חייקין, הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, הרב ברוך הרץ, הרב טוביה קאסימוב, הרב אברהם אזדאבא, הדיין ל.י. רסקין, והרב יוסף שוסטרמן. 

הפוסט המדריך לחתונה חב"דית הופיע לראשונה ב-מקווה.אורג כל מה שחשוב לך לדעת.

לשיעורים נוספים בסדרה לחצי כאן

הפוסט לוח חישובים | שיעור 4 – חורף פ"ב הופיע לראשונה ב-מקווה.אורג כל מה שחשוב לך לדעת.

לשיעורים נוספים בסדרה לחצי כאן

הפוסט הרחקות | שיעור 3 – חורף פ"ב הופיע לראשונה ב-מקווה.אורג כל מה שחשוב לך לדעת.

שיעור 2: נידה- ברכה שטרנברג

שיעור 3: הרחקות- בתיה געלמאן

שיעור 4: לוח חישובים- הרבנית שרה פייגעלשטאק ורותי שוחט

שיעור 5: הפסק טהרה ושבעה נקיים- אתיקה בארענשטיין

שיעור 6: חפיפה, חציצה וטבילה- מריאשה דז'יאן

שיעור 7: קדושה בחיי האישות- חני קלמנסון

הפוסט סדרת שיעורי הלכה- חורף תשפ"ב הופיע לראשונה ב-מקווה.אורג כל מה שחשוב לך לדעת.

לשיעורים נוספים בסדרה לחצי כאן

הפוסט נידה | שיעור 2 – חורף פ"ב הופיע לראשונה ב-מקווה.אורג כל מה שחשוב לך לדעת.

הפוסט קדושה בנישואין | שיעור 1 – חורף פ"ב הופיע לראשונה ב-מקווה.אורג כל מה שחשוב לך לדעת.

הפוסט לקדש את מערכת היחסים שלנו במלואה הופיע לראשונה ב-מקווה.אורג כל מה שחשוב לך לדעת.

This content is password-protected. To view it, please enter the password below.

סיסמה:

הפוסט מוגן: חמ"ל הופיע לראשונה ב-מקווה.אורג כל מה שחשוב לך לדעת.