אחד יותר מידי

יהודית פייגין, מטפלת בהתמכרויות והתנהגויות הרסניות, מגדירה התמכרות כ"פעם אחת יותר מדי" - מצב שבו התנהגות הרסנית משתלטת ואנחנו מאבדים בה שליטה. היא מסבירה שברגע שמשהו הופך "גדול ממני" - רצון, תאווה או כוח חיצוני - הוא תופס את המקום שאמור להיות שמור לקדוש ברוך הוא בלבד.

פייגין משתפת מהניסיון האישי שלה: התמודדות עם עודף משקל של כ-130 ק"ג ולחץ דם גבוה, לצד חובות כלכליים שהלכו וגדלו. היא מתארת איך האוכל וההתחייבויות הכספיות שימשו לה "ריפוד" לקשיים, ואת מנגנון ההכחשה שליווה זאת, עד שהמצב שבר אותה ובני הזוג פנו לקבוצת תמיכה ולליווי אישי, תהליך שנמשך שנים ובעזרתו ירדה 60 ק"ג וסולקו החובות ללא התערבות חיצונית.

מתוך הניסיון היא מציגה כלים: אנונימיות אמיתית ככלי טיפולי עמוק ולא רק כדיסקרטיות, מציאת "אדם נוסף" - חברה, רב או מאמן - שאיתו אפשר לשתף כדי לא להישאר לבד, והפסקת השיפוט העצמי. היא מדגישה שגם כאב הוא חלק מהחיים ואי אפשר לברוח ממנו באמצעות שימושים משככים.

בהמשך היא מספרת גם על התמודדות הורית - הבחירה לשלוח בת עם קשיי למידה למסגרת מתאימה חרף חשש מסטיגמה - ומדגישה שגם בשלב השידוכים הילדים אינם אמורים למלא את הציפיות או הפנטזיות של ההורים. לסיום היא קוראת להורים להיות נוכחים בקשב מלא כשהילדים מביאים קשיים, ולא לברוח מהם.