איך הופכים את הפצעים שלנו למקור צמיחה הדדי?
איך להפוך את השינויים הטבעיים בחיים למקור ברכה?
מה התפקיד של החזון הזוגי המשותף?
הפרק בקצרה
הרבנית אורה רבקה וינגורט מתארחת בפרק לשיחה על זוגיות לאורך שנים: זוג שמתחתן צעיר עשוי לחיות יחד עשרות שנים, ושני בני הזוג משתנים - והשאלה היא איך הופכים את השינויים לברכה במקום לאיום.
במקום סרגל כמותי של כמה אנחנו אוהבים, היא מציעה לפתוח מניפה איכותית של גוונים: אהבה, אחווה, שלום ורעות - כשרעות צומחת דווקא מהמקום הרעוע, שממנו נולדים געגוע והעמקה. גם למשפט ולגבורה יש מקום במינון נכון, לצד חסד ורחמים - נתינה מתוך הקשבה למה שהשני באמת צריך.
מתוך שיר השירים נפרשות מדרגות הקשר: אחותי - הקשר הטבעי והיציב שמרווה כמים; רעייתי - ההזנה ההדדית; יונתי - השותפות השכלית והלימוד המשותף; ותמתי - הכתר המשותף. האישה נעה בין בחינת בת, אחות ואם, והאיזון ביניהן הוא בריאות הקשר.
השיא הוא החזון המשותף: שליחות משותפת שמחזיקה את בני הזוג גם בזמנים חשוכים, מתוך אמונה שהקדוש ברוך הוא זימן אותם זה לזה כדי להפרות ולהצמיח זה את זה - גם דרך הפערים, שהיא מכנה פצעים קדושים.
הפרק נבדק ואושר על ידי הרב ברוך הרץ, מטעם מקווה.אורג העולמי
הפרק מוקדש לזכות שלום דב בער בן חנה תמר, מנוחה רחל בת שושנה אלטע רייזל ויוסף ישראל בן מנוחה רחל
מטהרת לעצמי - הפודקאסט של הבית היהודי, מבית מקווה.אורג בשיתוף ארגון נשי ובנות חב״ד
מיזם, תוכן וניהול: חני בלויהפקה ומדיה: מושקי לנדא
מתעניינות