הבודקת - חלק ב

'דם מכה' - דם שמקורו פצע.

'דם מכה', הוא דם שמקורו פציעה או טראומה, ואשר על כן איננו גורם לאישה למצב נידה, בניגוד לדם מן הרחם, הגורם למצב נידה (פצע ברחם הוא מצב מורכב, שלא נדון בו במסגרת זו).

לפעמים, 'דם מכה' עלול להפריע לביצוע הפסק טהרה מוצלח ובדיקות נקיות.

לפעמים הוא יופיע על תחתונים, או על נייר טואלט שהשתמשו בו בשירותים (שימי לב שאין שום חיוב הלכתי לבדוק נייר טואלט. הדבר עלול לעורר קשיים הלכתיים, ויש להימנע ממנו).

פצעים עלולים להימצא בצוואר הרחם, בתעלת הנרתיק או בשפתי הפות.

פצע לעניין זה איננו חייב להיות מוגדר כפצע מבחינה רפואית, או להיות כרוך בממצא פתולוגי כלשהו, ואין הוא חייב להוות בעיה רפואית כלל. למעשה, פצעים רבים נחשבים לפצעים רק מבחינה הלכתית ולא ייחשבו כפצעים מבחינה רפואית. רבים מן הפצעים הללו אינם גורמים לכאב כלל.

מקורות נפוצים לפצעים כאלה עשויים להיות אקטופיה צווארית, פוליפים, אזור התפרים לאחר לידה וצניחת רחם.

דלקות בדרכי השתן עשויות להיות מלוות בדימום מן השלפוחית, שאיננו 'דם נידה'. גורמים אחרים לפצעים כאלה הם בדיקות הלכתיות נרחבות, בדיקות נעשות בכוח, שטיפה של תעלת הנרתיק ושעווה.

במהלך שלבים מסוימים במחזור הפריון של אישה, היא עלולה להיות מועדת יותר לפצעים.

בקרב אימהות מיניקות, וכן נשים לאחר גיל המעבר, מצוי יותר יובש נרתיקי היכול להוביל לדימום כתוצאה ממגע.

במהלך ההיריון, תעלת הנרתיק וסביבתה עלולים להיות מלאים בדם ועשויים להיות רגישים יותר לדימום בעת מגע.

בתקופה שלאחר לידה עלולים התעלה נרתיקית וצוואר הרחם לדמם בעת מגע, עד להחלמה מלאה.

ברוב המקרים דימום הנובע ממצבים אלה, ייחשב מבחינה הלכתית כ'דם מכה'.

אמצעים שונים למניעת היריון (אשר אושרו לשימוש בפסיקה הלכתית) עלולים להשפיע על אזור התעלה הנרתיקית וצוואר הרחם, ועשויים לגרום לאזורים אלה לדמם בעת מגע.

גם אלה עשויים להיחשב כ'דם מכה', בהתייעצות עם רב.

הליכים גינקולוגיים רבים עלולים לגרום לדימום של צוואר הרחם או התעלה הנרתיקית, כתוצאה מטראומה הנגרמת מן המכשור הרפואי.

לרוב, ייחשב דימום שכזה כ'דם מכה' ולא יגרום למצב נידה. 

אלה הם כמה דוגמאות ל'דם מכה' שלרוב לא יוגדר כדם נידה. מכל מקום, חשוב לציין כי כל מראה של דם, אשר נראה לך שאיננו דימום רחמי, חובה להציג לרב, בצירוף כל המידע הנדרש על מנת להגיע לפסיקה הלכתית.

 הרב ישתמש במושג ההלכתי של 'תלייה' (ייחוס הדימום לגורם שאיננו הרחם), על מנת לייחס את הדימום לפצע, אם זה אכן המקרה. פעמים רבות יבקש הרב מידע נוסף הכרוך בבדיקה פיזית. בודקת הלכתית מוסמכת יכולה לבצע בדיקה שכזו ולוודא את מקורו של הדימום. היא תדווח על כך לרב, והוא יפסוק האם דם זה אכן מוגדר כ'דם מכה'.

קראי עוד בנושא:

חלק א - חלק ב - חלק ג - חלק ד - חלק ה - חלק ו