למה אני כל כך אוהבת את המקווה?

אפשר לאהוב את המקווה מכל כך הרבה סיבות. האהבה שלי למקווה הובילה אותי לשמור על כשרות, לשמור שבת, ולכסות את שערי כאישה נשואה.

הנה כמה מהדברים האהובים עליי בקשר למקווה:

1. טבילה במי אמא אדמה

מי המקווה צריכים לעמוד בדרישות מסוימות של קיום טבעי, כמו מי מאגר טבעי של מים, או איסוף של מי גשמים. כל מאגר מים טבעי שהוא גדול מספיק לטבילה, יכול לשמש כמקווה (הערת העורכים: חשוב להתייעץ עם רב על מנת לקבוע אם מאגר המים המסוים אכן כשר לטבילה במידת הצורך). האוקיינוס הוא המקווה הגדול ביותר בעולם. כאשר אישה טובלת במקווה, היא נכנסת לרחמה של אמא אדמה. היא כורעת פנימה בתנוחה עוברית, ואז, ביציאה מן המים היא נולדת מחדש רוחנית.

"כאשר אנו מתייחסים לנוכחות של הקב"ה בתוך העולם שלנו, הנותנת חיים לכל הנבראים, היא קרויה 'שכינה'", כותב צבי פרימן בקשר לשאלה מדוע איננו קוראים לקב"ה "אמא".

"כאשר אנו מתייחסים לרוממותו של הקב"ה מעבר לעולם שלנו, אנו קוראים לו 'הקדוש, ברוך הוא'. אלוקים אינו משתנה ואין לו חלקים, חס ושלום. שני הכינויים מתייחסים לאותו אלוקים, כשמביטים בו משתי זוויות שונות", הוא כותב.

אלוקים הוא נקבה, אלוקים הוא זכר, אלוקים הוא הכול ואפשר ליצור איתו קשר ולתאר אותו בכל אחד מן ההיבטים הללו.

ההיבט הנשי של הקב"ה, השכינה, נוכחת ושורה בתוכנו כאשר אנו מקיימים מצוות, כמו תפילה או לימוד תורה. פרימן ממשיך, 'הקדוש ברוך הוא' מתאחד עם ה'שכינה' כאשר אנו מקיימים מצוות כהלכה, ובכך אנו מביאים להרמוניה רוחנית בעולם. כאשר אישה טובלת במים הקדושים של המקווה, היא מתאחדת פיזית עם אותה שכינה נקבית ומקיימת את המצווה לאחד את השכינה עם הקדוש ברוך הוא.

השכינה שורה בטבע הבראשיתי שם הבריאה נוכחת במלוא עוצמתה. השכינה שרתה גם בבית המקדש, מה שמסביר את הנסים שהתרחשו שם. בטבילתה במקווה, האישה מגלמת את אותו כוח חיים פורה ועוצמתי הקיים בה. שמירת דיני טהרת המשפחה, הכוללים את הטבילה במקווה מביאים את הבורא אל תוך מערכת היחסים הזוגית, ומרוממים את האיחוד שבין הבעל לאישה.

2. היגיינה אישית, אינטימיות רוחנית

לפני שאישה טובלת במקווה, עליה לנקות את גופה בקפידה על פי כללים מסוימים, על מנת לוודא שאין דבר שעלול לחצוץ ממגע של המים הקדושים בחלק כלשהו מגופה. היא מתכוננת כבר שבעה ימים, מאז סיום הווסת. רגעי הטבילה והרגעים המקדימים מפוקחים בידי אישה, עדה לסייע לוודא כי האישה נקייה לחלוטין וטובלת במים בהתמזגות מלאה.

המקווה הוא מרכיב יסודי בחיים יהודיים. על פי ההלכה, בניית מקווה קודמת גם לבניית בית תפילה.

באופן אישי, אני אוהבת לדעת וגם ליישם את הרגלי ההיגיינה של אמותיי הקדומות! זה לא רק איך אנו שומרות על ניקיון אישי, זה קשור לשאלה איך אנו מכינות את עצמנו לאינטימיות עם אהוב לבנו. באופן כללי אפשר לומר שהטקס החודשי הזה לאישה נשואה מעניק מקצב מסוים של אינטימיות לבעל ולאישה. במסורת היהודית שלנו ישנה תשתית מובנית לאיזון ולחידוש של אינטימיות מינית בריאה.

3. מרכזיותו של המקצב הנשי

לא זו בלבד שאישה לומדת כיצד להתחקות אחר המחזור החודשי שלה על פי לוח השנה הירחי העברי ואת מערכות הזמן המסורתיות, כאשר היא מיישמת את דיני טהרת המשפחה, אלא שלמעשה למקצב של הווסת שלה יש השפעה כבירה על מערכת היחסים שלה עם בעלה ומשפחתה. הגיוני כל כך שהלוח העברי המתבסס על מחזור הירח, קשור באופן פנימי ומאוזן רוחנית עם המקצב הנשי העצמי. אני מרגישה גאווה גדולה על כך שהמודעות ממוקדת הנשיות הזו טבועה במסורת אבות אבותיי.

האישה לומדת כיצד לעקוב אחר המחזור החודשי שלה על פי שיטות הלכתיות קדומות. היא עוקבת ומתעדת את תאריכי הופעת המחזור ביחס לחודש הירחי, לוח השנה העברי והמקצבים הפנימיים שלה. המנהג הקדום הזה של מעקב אחר המחזוריות שלנו בדרך זו הוא שורשי ומנומק, ממש כמו החגיגה המסורתית הנשית של ראש חודש, בכל חודש מחדש, מאז ההתגלות בהר סיני.

4. כוח רוחני

גיליתי את היהדות המסורתית במהלך שנות הפוריות שלי, וזכיתי להזדמנות ולברכה הגדולה שבלקיים יחסים ולהרות את ילדיי כשאני נוהגת בנוהג המקודש של טבילה במקווה. הדבר השרה ברכה רוחנית על ילדיי ועל משפחתי, ושימש כסוג של תשובה רטרואקטיבית על כל השנים שבהן לא נהגתי לטבול במקווה. אני יודעת את הדברים הללו מפני שהם הועברו אליי במסורת רציפה שבעל פה, מנהג חי שהגעתי אליו מפני שחיפשתי אחר האנשים שמקיימים ושומרים על המסורות הללו.

מפני שזו מצווה שיישומה מוקפד מאד, הייתה לי הזכות להשתמש במקווה בדרך זו מפני שאני אישה נשואה יהודייה, הנשואה לגבר יהודי. משתנים רבים כל כך בחיי היו יכולים להיראות אחרת. אני מרגישה מבורכת כל כך על הזכות שטבילה במקווה נוכחת בחיי.

5. חכמה נצחית

המילה 'מקווה' קשורה ל'תקווה'. כיום, כשנראה שהאנושות עומדת בשיאה של השכלה מצד אחד והרס עצמי מן הצד השני, אני אסירת תודה על הנוהג הרוחני הזה שעורר בי את תחושת התקווה.

הדרך שבה מבינה היהדות מגדר, רוחניות והחיבור לכדור הארץ, מציעה יסוד לגישה אקופמינסיטית על מלחמות פטריארכליות והשפלה סביבתית עכשיו ובעבר. נשים מתפללות במקווה על פוריות, שלום וכל דבר אחר.

ההבנה של המקווה וכל מה שסובב שסביבו מספק לי הקשר לאינטראקציה עם אנשים בני אמונות אחרות ומסורות אחרות. האנשים שאיתם אנו חולקים את עתיד האנושות. אני מבינה כיצד לפי המסורת היהודית נשים הן נעלות. אני יודעת על איך אנחנו אוכלות, איך אנו רוחצות, ואיך אנו מעריכות את החיים.

ביהדות אנו מוצאים את ההכרה באדמה כנקבה, והקישור בין נשים לשכינה באמצעות המקווה. על פי המקורות העתיקים, עידן השלום וזמן הגאולה יגיעו בזכותן של הנשים.  

נשים רבות טובלות במקווה, בלי ברכה, במהלך הימים הנוראים, על מנת להיטהר ולהתנקות נשמתית כהכנה לשנה החדשה. בין אם את קופצת למים או לא… שהשם יברך את כולנו לגדול בבגרות הרוחנית שלנו, באחדות ובאהבה לכל אחד, בשמחה, בהצלחה, ובבריאות טובה!