Jakub Krechowicz/Shutterstock.com
משפחה

"בקרת אוכלוסייה" ביהדות

מאמרמתעניינותקלילהרב יוסי גולדמן
מאמר
מתעניינותקליל
הרב יוסי גולדמן

התורה מתארת את העבדות הקשה והשעבוד המר של העברים במצרים. למרות הדיכוי המפרך, הקשיים וההשפלה, העם היהודי התחשל בכור ההיתוך של הגלות.

הקרדיט לגאולה ממצרים, ניתן במיוחד לנשים היהודיות. הגמרא מצהירה - "בזכות נשים צדקניות שבאותו דור נגאלו ישראל ממצרים" (תלמוד בבלי, סוטה יא, ב). התרומה החשובה ביותר של הנשים הייתה במוכנות שלהן להביא ילדים לעולם, למרות תנאי החיים הבלתי אפשריים. יתרה מזו, הנשים היו אלה שעודדו את הגברים לגדל משפחות בזמן העבדות. התלמוד מתאר כיצד היו הנשים מרגיעות את בעליהן בשדות, מקסימות אותם ומושכות אותם לקיום יחסים אינטימיים. באמצעות המסירות שלהן, צמח דור שלם.

והיום? איננו חיים בשעבוד, ויש מעט מאד סבל בחיים שלנו. הקשיים הגדולים שלנו הם תשלומי משכנתא, שכר לימוד, ותיקון של הרכב השני שלנו. גם אלה מאיתנו החווים קשיים כלכליים משמעותיים, חיים בנוחות רבה משמעותית מזו של אבות אבותינו. אבל עברנו התניה כל כך חזקה - שלא לומר שטיפת מוח - בשל ערכי החברה שאנו חיים בה והמניפולציות של התקשורת, כך שכל מי שיש להם יותר משלושה ילדים הם בוודאי פרימיטיביים,  וכה נחותים.

כולם יודעים שהמצווה הראשונה בתורה היא "פרו ורבו", וכולנו נקראים ליישב ולאכלס את העולם. הטיעון הפופולרי הוא שהמצווה הזו הייתה תקפה רק בתחילת קיום העולם והאנושות, כשבעולם כולו היו אדם וחוה ועוד כמה מילדיהם. אבל היום אנו סובלים מפיצוץ אוכלוסין, רעב ועוני. ובכן, כולם גם יודעים שפיצוץ אוכלוסין הוא לא בעיה במדינות ובקהילות מפותחות ועשירות. ואנחנו גם יודעים כיצד אפשר היה להקל על הרעב בעולם, אילו הייתה תוכנית לחלוקת מזון שוויונית בעולם. ללדת עוד ילד בקליפורניה, לא באמת יחריף את הרעב בבנגלדש.

על אחת כמה וכמה מנקודת מבט יהודית, אנו היהודים נמצאים במצב של תת-אוכלוסין. עדיין לא השלמנו את אותו שליש מעמנו שנכחד בשואה. היינו אמורים להיות רבים משמעותית. זה נכון שהמספרים הולכים וקטנים אצלנו גם בהשפעתה של התבוללות, אבל גם בגלל שיש לנו משפחות קטנות יותר. נראה שיהודים מאמתים באדיקות רבה את הכלל של שני ילדים במשפחה. אם כבר, אנחנו היינו צריכים לטעון שאנו פטורים משיקולי אוכלוסיית-יתר - מפני שאנחנו עדיין עסוקים בהשלמות. וחוץ מזה, רוב הסיכויים הם שאנחנו לא נפנה לסיוע של האו"ם או הבנק העולמי. אם נזדקק לכך - אנחנו נעזור לעצמנו.

וכמובן… יש את החיזוק של ישראל. אם לכל משפחה בישראל היה רק עוד ילד אחד… היינו מחזקים את הדומיננטיות הדמוגרפית שלנו, מבלי להזדקק לייבוא עלייה מחו"ל.   

רגע, משפחה גדולה זה לא דבר נורא יקר? אין ספק. עוד פיות להאכיל, עוד בגדים והוצאות על חינוך - כל אלה פירושם תקציב משפחתי גדול יותר. אבל זו גם שאלה של סדרי עדיפויות, הקצאת משאבים ובחירות. רכב משפחתי במקום רכב יוקרה היא דוגמה אחת כזו. בסופו של דבר, אנחנו בוטחים בקב"ה ומאמינים באמת שעם כל ילד נוסף, מגיעים ברכה ושפע חדשים מהשם, לסייע לנו בגידול הילד.

במשך השנים, שמעתי בהזדמנויות רבות נשים מבוגרות שאמרו לי שהן מצטערות על כך שאין להן עוד ילדים. כמה שחקניות מפורסמות היו עסוקות בקריירות שלהן, ועד שהן התפנו והיו מוכנות להקמת משפחה, זה כבר לא היה קל. השעונים הביולוגיים שלהן לא עצרו מלכת כשהן שיחקו על המסך הגדול חיים של אחרים.

אשתי ואני התברכנו, תודה לא-ל, במשפחה גדולה. במשך השנים היינו כתובת קבועה לבדיחות והערות מתנשאות. בספקנות, ובעיניים קרועות לרווחה היו אנשים שואלים את אשתי, כמה ילדים יש לך?! אחד מכל סוג, היא הייתה משיבה. אני לגמרי יכול להבין את הרב שנמאסו עליו המבטים. כל מיני מתחכמים היו שואלים אותו שאלות בסגנון "מתי אתה הולך לעצור?" והוא השיב להם - כשאגיע לשישה מיליון… סוף הדיון.

אז אם אתם מודאגים, לכו על זה. אם אתם רוצים להביא עליכם ברכות נפלאות (שלא לדבר על נכדים…) למשך השנים הבאות, הביאו עוד ילד. אל תילחצו מסטיגמות, ציניות, ואפילו לא מחמותכם! תכננו משפחה גדולה. זה יהפוך אתכם לגדולים מהחיים ויעניק לכם כל כך הרבה סיפוק ונחת - לכל החיים.

אמות אמותינו במצרים היו גיבורות. האמונה שלהן בנתה את העם שלנו. הלוואי ונקיים אנו את החלק שלנו, ובעזרת השם, ניגאל גם אנו.

עוד בנושא: פודקאסטים ומאמרים

משפחהאיזהו עשיר?הרב אהרון מוס

שאלת השבוע: אני רוצה לקיים את מצוות השם - "פרו ורבו". למעשה, אני רוצה כמה שיותר ילדים. אבל… אשתי ואני מתקשים להתמודד כלכלית ובקושי מצל…

מתעניינותקליל
פודקאסטפרו ורבו- הזכות והחובההרב שלמה ולאה הלפרן

מצוות פרו ורבו פוגשת את החיים על שמחותיהם ומורכבויותיהם. מהי הגישה החסידית להרחבת המשפחה, ואיך נבחנים שאלות של פרנסה, זוגיות ובריאות הגוף והנפש? הפרק עוסק בהיבטים ההלכתיים של הנושא, בהבחנה בין תכנון לבין היתר במצבי קושי, ובחשיבותו של בירור אישי עם רב.

טובלותסקירה הלכתית
משפחהמה קורה לנשמה לאחר הפלה?הרב אהרון מוס

שאלה: חוויתי הפלה לאחרונה. אני אסירת תודה על הילדים שיש לי, אך עדיין מרגישה תחושת אובדן על הילד שלעולם לא אכיר. האם ישנו איזשהו הסבר על פי הקבלה, למה …

מתעניינותקליל
פודקאסטהפסקה כהלכההרב חיים הלל רסקין והרב נתן גלבשטיין

איך משתלבים היתר הלכתי והמלצה רפואית בשאלות של אמצעי מניעה? הפרק עוסק בתהליך הבירור ובמצבים מעשיים, ובהם תחילת שימוש בגלולות ודימום בעקבות התקן תוך־רחמי. דרך שאלות מהחיים מתבררת החשיבות של העברת המידע בין הרב לרופא ושל התאמת המענה למקרה האישי.

מתמידותסקירה הלכתית
פודקאסטעת ללדת - אמצעי מניעה במבט יהודיד״ר חנה קטן

היכרות עם סוגים שונים של אמצעי מניעה ועם המבט היהודי על השימוש בהם. הפרק מציג סקירה רפואית המתייחסת גם להיבט ההלכתי, ומאפשר להכיר את הנושא ואת האפשרויות הנידונות בו כחלק מהשאלות הנוגעות להרחבת המשפחה.

טובלותקליל
פודקאסטמצפה לטוב- המדריך לבדיקות הריוןד״ר מרינה פקר

רשימת הבדיקות בהריון יכולה לעורר לא מעט שאלות וליצור תחושה שצריך להספיק הכול. הפרק עושה סדר בבדיקות לאורך ההריון, במה שחשוב להכיר בכל שלב ובשאלות שכדאי לברר. הזדמנות להבין יותר את המעקב הרפואי ולהגיע אליו עם פחות בלבול ויותר שקט.

מתעניינותקליל
פודקאסטלשחרר, להאמין וללדת VBACד״ר לי שגב

אחרי לידה קיסרית יכולות להתעורר שאלות ותקוות לקראת הלידה הבאה. האם "פעם קיסרי, תמיד קיסרי", ולמי עשויה להתאים לידה רגילה לאחר קיסרי? על השיקולים הרפואיים, האפשרויות והסיכונים, לצד המקום של אמונה וחשיבה חיובית בהכנה ללידה ובמפגש עם חוסר הוודאות.

מתעניינותקליל

עוד מהקטגוריה

קטגוריהמשפחהלכל התכנים בקטגוריה ←

כל הקטגוריות

נגישות