שאלה:
האם הודעות כתובות הן פרטיות? לי ולבעלי יש ויכוח רציני בעניין. הוא ממש נזעם כשאני מסתכלת בטלפון שלו, ואומר שזה לא בתחום שלי לקרוא את ההודעות הפרטיות שלו. אני מרגישה שכזוג נשוי אין לנו מה להסתיר זה מזו. אני ממש לא אומרת שאני חושדת בו, אני בוטחת בו לחלוטין. אבל האם תיבת הדואר הנכנס שלו היא לעיניו בלבד?
תשובה:
התשובה לשאלתך נמצאת ממש בקצה האצבע שלך… הביטי בטבעת הנישואין שלך.
אנחנו משתמשים בטבעת לשם נישואין, מפני שהיא מסמלת את הזוגיות האידיאלית. הטבעת עוטפת את האצבע בנוחות. היא חייבת להתאים בדיוק, אחרת היא תיפול ותאבד. אבל יחד עם זאת, טבעת מתאימה לא אמורה ללחוץ על האצבע. היא לא יכולה להיות הדוקה מדי ולעצור את זרימת הדם. טבעת נוחה מחבקת את האצבע, לא חונקת אותה.
האיזון העדין הזה בין להחזיק חזק אבל לא חזק מדי, הוא בדיוק האיזון שנדרש בחיי נישואין. להיות נשוי פירושו להיות באינטימיות. כשאנחנו מאוהבים, אנחנו רוצים לחבק את בן הזוג שלנו בכל רמה אפשרית, להקיף אותם בדאגה ולהמטיר עליהם אהבה. אנחנו רוצים לחלוק כל חוויה ולגלות כל שכבה של ההוויה שלהם. אנחנו רוצים לאמץ אותם אל לבנו בחוזקה ולהיות שם בשבילם בכל רגע נתון.
אבל ההתמסרות הזו קופצת לפעמים קצת מעל הפופיק. מה שמתחיל כהכלה והתאחדות, יכול להפוך לחדירה ופולשנות. אם אנחנו חונקים זה את זו עד לנקודה שבה הגבולות שמבחינים בינינו מיטשטשים, כשאנו פולשים למרחבים הפרטיים של האחר עד שאין עוד שום דבר מקודש, כי אז גלשנו מלהיות אוהבים למשתלטים, מתומכים למוחצים.
גם שותפים אוהבים זקוקים למרחב. לא את הכול צריך לחלוק ולשתף, ולא כל מה ששלי הוא שלך. בכדי שאוכל לשמר את האישיות והזהות שלי, אני זקוק להגן על רמה מסוימת של פרטיות, תחום שהוא שלי – ושלי בלבד.
כל זוג צריך למצוא את האיזון בין אינטימיות לפרטיות שנכון להם. יש בני זוג שחולקים חשבון מייל משותף וטוב להם עם זה. אחרים ירגישו קצת מחנק. בעלך ביטא איפה הגבול עובר מבחינתו. את מרגישה אחרת.
אבל אם כפי שאת כותבת את אכן בוטחת בו, כי אז הרצונות שלו ראויים לכבוד. היי כמו טבעת נישואין, הדוקה מספיק לאינטימיות, רפויה מספיק לנתינת מרחב. הוא לא רוצה להרגיש חנוק, הוא רוצה להרגיש חבוק.
