‘חפיפה’ – ההכנה לטבילה במקווה, היא מילה שגורמת לנשים רבות לדאגה. נשים המתייחסות באימה לזמן ההכנה לטבילה! הן דואגות ומתייסרות – גוזזות, מורטות, מחטטות, ומשפשפות את עצמן עד כאב. אז, אחרי הטבילה במקווה, הן חרדות ואובססיביות וחסרות ביטחון שעשו את הכול כמו שצריך, עד שהן מסירות מעליהן כל זכר לשמחה שבמצווה הזו.
זוהי איננה הכוונה של השם. הקב”ה נתן לנו מצוות כדי להוריד את האלוקות שלו לכאן, לעולם הזה. הוא נתן לנו את המצוות כדי שנעשה אותן כמיטב יכולתנו. ה’יכולת’ הזו אין פירושה לקרוע את עצמנו לגזרים כדי לקיים את המצווה. פירושו של דבר הוא לשמור על ההלכה ולעשות את מה שנדרש מאיתנו כדי להתכונן ולקיים את המצווה.
כמובן שחשוב לעשות את שאנו יכולות כדי להתכונן כראוי, וכמובן שעלינו לעשות את הטוב ביותר שאנו מסוגלות לו. אבל עלינו להבין ש’הטוב ביותר’ שלנו, אין פירושו להתעלל בעצמנו! איננו נדרשות להילחץ ולסבך את עצמנו ואת בני זוגנו, עד כדי כך שהטיפה האחרונה של שמחה שישנה בקיום המצווה הזו – תתנדף לחלוטין, משאירה רק סבל ומתח במקומה.
חפיפה – ההכנה לטבילה במקווה, היא חשובה. היא זו שנדרשת כדי לוודא שהמים הקדושים של המקווה מגיעים לכל ישותנו, ממלאים כל סדק, ומחלחלים אל נשמתנו.
ההלכה ברורה מאד בקשר למה שאנו חייבות ומה שאיננו חייבות לעשות. אסור לנו, כמו בכל מצווה אחרת, להוסיף על החוקים שניתנו לנו. עלינו לשמור עליהם ולהישמע להם. יש לשאול רב בקיא אם איננו בטוחות בקשר למצבים מסוימים. מה שאסור לנו לעשות הוא לחלות מרוב דאגה. מה שאסור לנו לעשות הוא לקיים מצווה בסבל וביגון.
התכונני למקווה בלב שמח. דעי שאת עושה את כל מה שאת צריכה לעשות כדי להתכונן לטבילה המקודשת במקווה. תני ליופי של המצווה למלא אותך בשמחה על קיום רצונו של השם. תני ללב שלך להתמלא בשמחה שבאיחוד המחודש עם בעלך.
הנה רשימה שאושרה על ידי הרב שלום בער חייקין, כיצד להתכונן לטבילה במקווה. קראי אותה בעיון, הדפיסי עותק ממנה שתוכלי לקחת איתך אל המקווה, והשתמשי בה כדי להרגיע את עצמך ולדעת שעשית את כל מה שנדרש ממך לטבילה כשרה במקווה.
ובזכות כל הנשים הצדקניות שבכל העולם, שנזכה לביאת המשיח במהרה!
