ברית מילה היא המצווה שבמשך אלפי שנים שומרים עליה יהודים בקנאות, ובכך משמרים את הברית הנצחית שלהם עם אלוקים. היו זמנים שבהם מי שמל את ילדיו נידון למוות. ועדיין – שמרו הורים יהודיים על הברית. סבא של אשתי, ר’ אלחנן שגלוב, מת על קידוש השם מפני שהעז להמשיך לעבוד כמוהל ולמול ילדים יהודים בעיירה הומיל בתקופת שלטונו של סטלין ברוסיה.
יום אחד הוא נלקח בידי הק.ג.ב. ומעולם לא נראה שוב. אשתו וילדיו נאבקו באומץ ובסופו של דבר זכו להגיע אל העולם החופשי, שם הם גידלו משפחות מסורות לערכי היהדות.
כיום, יהודים צעירים – וגם כאלה שאינם צעירים כל כך – ברחבי ברית המועצות לשעבר מאמצים ללבם את קיום המצווה הזו, גם כשהם מודעים לחלוטין לכך שהדבר היה יכול להיות קל הרבה יותר בגיל שמונה ימים. ואף שאנו שומעים קולות ממחוזות שנחשבים “נאורים” על כך שברית מילה היא מעשה ברברי והפרה של זכויות האדם של העולל, היא עדיין המצווה הנשמרת ביותר בעולם. ובעזרת השם, תישאר כזו לנצח.
אין לי שום כוונה להיכנס לדיונים רפואיים. אני רב, לא רופא. ישנם מספיק מומחי בריאות שיכולים להוכיח את קיומם של רווחים פיזיולוגיים מביצוע ברית ועשויים אף להצדיק את קיומה גם בהיעדר מניעים דתיים. אני גם לא מתכוון להעלות טיעונים פילוסופיים בדבר המשמעויות הסמליות של ברית המילה. במילים פשוטות, מנקודת מבט יהודית מסורתית – זוהי הדרך שבה אנחנו קשורים לאלוקים. יש כאן קשר נצחי, שאינו ניתן לשינוי, בין יהודי לבין הבורא.
העובדה שהברית מתבצעת בתינוק בן שמונה ימים, שלא נשאל לדעתו בעניין, רק מחזקת את התובנה כי הברית הזו איננה מוגבלת בגבולות הרציונל אלא מתעלה אל מעבר לתחום ההבנה האנושית. הקשר שלנו עם אלוקים אינו דבר שאפשר להסביר בצורה הגיונית. אילו היה הדבר ניתן להסבר, כי אז היינו חדלים מלהתקיים כבר מזמן. הסאגה המתמשכת של ההישרדות היהודית נוגדת את ההיגיון. מצד ההיגיון לא היינו אמורים להתקיים. הברית מסמלת את הקשר הנשגב הזה, והמחויבות הבלתי-מתפשרת של העם היהודי לקיומה של הברית הובילה לגמול הדדי מאת השם – הנסים האלוקיים שחווה עם ישראל, בעבר ועד היום.
לפני כמה שנים, ניהלנו – אשתי ואני – קבוצת דיון לזוגות צעירים. בשלב מסוים של הערב, קירר אחד המשתתפים את הטיעונים שלי, והצהיר כי הוא אגנוסטיקן, כופר. שאלתי אותו אם יש לו ילדים. הוא השיב שכן. המשכתי לשאול האם יש לו בן, וגם לשאלה זו הוא השיב בחיוב. “האם עשיתם ברית מילה לבן שלכם?” שאלתי. בנקודה זו, הביט בי האיש כאילו נפלתי מהירח. “ברור שכן. מה השאלה המגוחכת הזו?!”. הסברתי לו שאם אתה באמת לא בטוח שישנו אלוקים אי שם בעולם, מדוע שתבצע בבנך ניתוח שאיננו הכרחי? מבלי מניע דתי, המעשה הזה יכול להיתפס כברברי. כך, באמצעות ברית המילה של הבן שלו, למד האיש שאולי, ככלות הכול, אין הוא אגנוסטיקן…
כרב, השתתפתי במאות בריתות. באופן אישי, אני מוצא זאת מרגש במיוחד, לראות הורים, גם כאלה שאינם שומרים מצוות כלל, בוכים בהתרגשות כאשר הם חווים את המשך הקשר לעם ישראל בתוך השושלת המשפחתית האישית שלהם.
אני מניח שמרבית האבות יתקשו להסביר מדוע עשו ברית לבנם. אבל אני יכול להניח גם כן, שהם היו מתקשים הרבה יותר – אם היו צריכים להסביר למה לא.