איכשהו, הצלחתי לעבור 22 שנות נישואין לפני שהתוודעתי למושג “מקווה”. כמובן, ידעתי שנשים יהודיות נשואות הולכות למקווה ושומרות על הלכות טהרת המשפחה, אבל לא באמת ידעתי מתי, מדוע או כיצד. לא היה לי מושג בקשר למחויבות והמעורבות הנדרשות, או לברכות הבאות בעקבות שמירת המצווה הזו.
ידידה שלי, קרול, שינתה את כל זה. במהלך חגי תשרי, היא שאלה אותי אם ארצה לבקר איתה במקווה. לא ידעתי למה אני מכניסה את עצמי, והסכמתי. בגלל לוחות הזמנים העמוסים של שתינו, הלימוד והביקור במקווה נדחו ונדחו, עד שקרול נסעה לישראל, לראות את הנכד החדש שלה.
במהלך הביקור שלה בארץ, קרול הלכה למקווה. מאחר שהשותפה שלי להרפתקה כבר לא נזקקה לתמיכה שלי, כבר לא חשתי דחיפות ללכת אל המקווה. הצעד הבא הגיע כשבעלי ואני התחלנו לתכנן את הטיול שלנו לירושלים בקיץ הבא. כשבנינו את תוכנית הלימודים שלנו, ביקשתי להקדיש שיעור ל”ענייני נשים”, כולל דיון בנושא המקווה.
התוכנית שלנו בירושלים כללה נסיעה להר נוף, להיפגש עם הגברת גילה מנולסון (מחברת “מגע הקסם”), ששוחחה איתנו על הלכות טהרת המשפחה. גילה דיברה איתנו בכנות וברגישות על ההלכות הללו, ועל הקדושה המיוחדת והקרבה ששמירתן מביאה לזוג הנשוי. היא לקחה אותנו לסיור במקווה, והסבירה לנו כיצד משתמשים בו. בעלי ואני קראנו את הספרים שגילה המליצה לנו לקרוא בנושא, ושנינו הבענו את נכונותנו לשמור על ההלכות האלה.
זמן קצר לאחר ששבנו מירושלים, שוחחתי עם שליחת חב”ד, מרים שם טוב, על הנסיעה שלנו. סיפרתי לה על ההתעניינות שלי בטהרת המשפחה, ועל כך שלא ידעתי איך ממשיכים מכאן. בשמחה ובלי היסוס, מרים מילאה את החסר וסיפקה לי מידע וחומרי לימוד. בתוך חודש, מצאתי את עצמי במקווה חדש ויפהפה בפרינסטון שבניו ג’רזי, מוכנה לחוות את המצווה הזו בפעם הראשונה.
שם פגשתי את מלכי דובוב, שהייתה גם היא נלהבת לסייע לי. היא הנחתה אותי במהלך קיום הטבילה, ונכחה שם אתי כשחוויתי את החוויה הרוחנית המשמעותית הזו. מלכי סיפרה לי גם שטהרת המשפחה היא סוד קיומה של המשפחה היהודית לאורך הדורות. היא מביאה שלום, הרמוניה ושלווה אל חיי הנישואין.
אינני יכולה למצוא את המילים שיתארו בצורה הולמת את היופי ואת הקדושה ששמירת טהרת המשפחה הביאה לחיי. אולי הציטוט הבא, מתוך תפילה הנאמרת לאחר הטבילה במקווה יכול להביע משהו מזה:
“רבונו של עולם, בלב מלא רגש אני מקיימת מצוות טבילה לשם טהרה… ויהי רצון שיהא ביתנו, בית של שלום, אהבה ואחוה, וחסדך לא יסור מעמנו נצח. ואהיה תמיד ראויה לטהרה הראויה לנשי עמך בית ישראל, אמן.”
