תשרי תשפ”ד, ימי ‘חרבות-ברזל’
בימי מלחמה אלו , נתחזק ונרבה בתפילה לישועת ה’ לעמו ולהכרעת האויב. לפניכם הנחיות שיכוונו ויסייעו לשמירת טהרת המשפחה בימים אלו:
ראוי וחשוב לשמור על סדר הטהרה והטבילה גם בעת הזאת. עקב טרדת הנפש בימים אלו, עלולות להישכח בדיקות ימי ז נקיים. לכן, מומלץ שביום בו אמורה האישה לבצע הפסק טהרה ורואה שכבר בשעות הבוקר פסק הדימום – תבצע שטיפה ובדיקה פנימית בבוקר (ללא הנחת ‘מוך דחוק’) כדי שאם תשכח לבדוק עצמה סמוך לשקיעה או שלא תספיק לעשות מוך דחוק, תשאל רב אם להכשיר את בדיקת הבוקר בדיעבד ואם תוכל להתחיל בספירת ימי ז’ נקיים למחרת (מ”מ, אם כן זכרה סמוך לשקיעה עליה לבדוק עצמה ולהניח ‘מוך דחוק’).
כמו כן, כדאי שתיעזר בתזכורות (שעון מעורר/טלפון נייד וכד’), לזכור לבדוק עצמה בימי ז’ הנקיים.
- לכתחילה תטבול בזמן, כלומר בזמן ‘צאת הכוכבים’ של מוצאי היום השביעי לנקיים.
- יחד עם חשיבות ההשתדלות לטבול בזמן, יש לזכור להקפיד על הנחיות מערכת הביטחון. מומלץ לברר על מרחב מוגן במקווה או בסמוך לו. לעניין טבילה במקווה חב”ד, אין לדחות טבילה על מנת לטבול במקווה בור על גבי בור (שיטת חב”ד) דווקא וגם לא להסתכן בנסיעות ארוכות מסוכנות על מנת לטבול במקווה חב”ד. אך יש להקפיד לטבול במקווה כשר עם חיבור של זריעה והשקה.
- יש להשתדל לבצע את הכנות הטבילה בנחת וביסודיות. מומלץ לגזוז ציפורניים ולטפל בהן, וכן להסיר שיער מהגוף (למי שרגילה בכך) כבר יום קודם הטבילה, כדי לצמצם את הזמן הנדרש להכנות שביום הטבילה. ביום הטבילה יש לבצע חפיפה ורחצה במים חמים, סירוק השיער והסרת חציצות שונות. (יש לציין שישיבה באמבטיה חמה הינה דבר ראוי לכתחילה, אך אינו מעכב וישנם מצבים בהם ניתן להסתפק במקלחת חמה יסודית לאחר שאלת רב)
- במידה ויש לך לק ג’ל ויש קושי להשיג קוסמטיקאית על מנת להסירו לפני הטבילה, יש לנסות להסיר את הלק ג’ל באופן ביתי – ברשתות ישנם סרטונים המדריכים לכך וניתן לנסות להיעזר בהם אך יש לוודא התוצאה הסופית אכן טובה. במקרה של ספק, יש להתייעץ עם רב איך לנהוג.
- במקום בו לא ניתן לצאת לטבול בלילה עקב מצב בטחוני בעייתי והנחיות גורמי הביטחון-יש לשאול רב על אפשרות של דחיית הטבילה לשעות היום למחרת ימי ז’ נקיים. עדיף לבצע בדיקה ביום הטבילה עצמה.
- כשנאלצת לטבול בשעות היום באישור רב – לכתחילה עליה להימנע מלהתראות עם בעלה עד הלילה. אם ביטחונית הדבר אינו מתאפשר, יש לפחות להימנע מלשהות במקום אחד לבד, ב’ייחוד’, אלא לדאוג שיהיו אנשים אחרים בסביבה או אף ילדיהם של בני הזוג.
- גם במקום בו מותר מבחינה ביטחונית לצאת לטבול, אם בני הזוג מאד חוששים מכך – יתכן וניתן לדחות את הטבילה ללילה אחר, בהסכמה מלאה של שניהם ולאחר שאלת רב. (ולגבי טבילה בשעות היום – ישאלו רב, כדלעיל).
- במצב בו הטבילה נדחית, מותרת ללבוש בגד תחתון צבעוני כבר עם צאת הכוכבים של היום השביעי לנקיים, וגם אין צורך להמשיך ולבדוק עצמה לאחר היום השביעי. כמובן שעל בני הזוג להמשיך ולנהוג בכל דיני ההרחקות, עד לטבילה.
- גם בני זוג שלא יתאפשר להם לקיים יחסי אישות בינתיים – ישאלו רב האם ראוי לאישה לטבול כדי לאפשר מגע וקרבה ושלא להצטרך לנהוג בהרחקות.
- אישה שבעלה גויס למלחמה והגיע עת טבילתה – תשתדל לטבול ולא לדחות טבילתה, כדי שאם בעלה ישוב באופן בלתי צפוי – תהיה טהורה (יש מהפוסקים שכתבו שבמצב זה, מהצד ה’סגולי’ ראוי שמה טבילה ועד שבעלה יגיע הביתה – תניח בעת שנתה סכין תחת הכרית, או תכסה עצמה בבגד של בעלה). מכל מקום, אם קשה לה עקב חשש בטחוני או עקב הטיפול בילדיה – אינה חייבת בכך, ותוכל לטבול כשבעלה יגיע.
בעת כזו מתעוררת, באופן טבעי ומובן, השאלה מה נכון לנהוג לעניין קיום יחסי אישות במצב זה.
הפוסקים התייחסו לכך בהרחבה וההוראה ההלכתית המקובלת היא שבהחלט מותר לקיים יחסי אישות במצב זה (קל וחומר כשמדובר בזמן ‘ליל טבילה’ או בזוג שטרם זכה לבן ולבת – מצוות ‘פריה ורביה’).
יש לציין שמבחינה נפשית וזוגית בעת קושי וטלטלה כזו, קירבה כזו עשויה לתת הרבה כוח והרבה בריאות ויציבות, והיא טובה ונכונה.
עם זאת, בני זוג שמרגישים קושי לקיים יחסי אישות במצב זה בוודאי מותרים להימנע מכך, בהסכמה משותפת (מכל מקום נראה שזוג שעוד לא זכו לבן ולבת – מן הנכון שלא יימנעו מקיום יחסי אישות, בפרט בימים בהם הסיכוי להיכנס להריון גבוה יותר).
במידה ולאחר הטבילה, לא הייתה אפשרות לקיום חיי אישות, ה”שמירה” הנ”ל נחוצה בזמן שינה עד שהצליחו לקיים חיי אישות.
הבהרה: ההיתרים הנ”ל נתנן ע”פ הלכה רק במצבים קיצוניים כגון אלו והם לא שייכים לנסיבות רגילות במידה והמצב לא קיים.
*להרחבה ומקורות בעניין אישות, ראו הערה.
א. מובא בגמרא (תענית י”א, א’): “אמר ריש לקיש, אסור לאדם לשמש מיטתו בשני רעבון (=רעב)”. כך גם פסק השו”ע (או”ח ר”מ, י”ב). הרמ”א הוסיף שאסור גם בזמן צרות אחרות הדומות לרעבון, ויש מהפוסקים שהוסיפו גם את זמן מלחמה לכך. בין הטעמים שהובאו על ידי המפרשים – שיש לאדם לשתף עצמו עם הציבור ולהצטער בצערם.
ב. כתבו הפוסקים שבמקרים הבאים ודאי מותר לקיים יחסי אישות: בני זוג שעוד לא קיימו מצוות פרייה ורבייה (כלומר שאין להם עדיין בן ובת), ליל טבילה, כשחוששים ל’כשל’ (כגון הרהורי עבירה או חשש לשז”ל).
ג. בכמה מגדולי הפוסקים האחרונים מצינו שהתירו, למעשה, לקיים יחסי אישות בעת מלחמה, מכמה סיבות (כלומר גם שלא בליל טבילה וכד’. בין הסיבות: יש סוברים שלא מדובר באיסור אלא במידת חסידות; יש אומרים שדווקא בעת רעב וכד’ אסור ולא בעת מלחמה; יש שכתבו שבמצב שלנו היום, גם בעת מאבק מול איבינו בארגוני הטרור בארצנו, לא מדובר ב’מלחמה’ עליה דיברו הפוסקים.
ד. מהפוסקים שעסקו בכך: שו”ת דרכי חיים ושלום (מונקטש, סי’ תרנ”ו) ושו”ת לבושי מרדכי (מהד’ חדשה – ליקוטי תשובות, סי’ ר”ד) התירו לשמש בעת מלחמת העולם הראשונה; שו”ת ציץ אליעזר (י”ג, כ”א) האריך בתשובתו להתיר לשמש בזמן מלחמת יום הכיפורים; מו”ר הגר”מ אליהו (דרכי טהרה עמ’ ,286 תשובה ג’)
בתחתית העמוד) כתב: שאלה – במצב בטחוני קשה כמו מתקפת טילים ופצצות מרגמה על אזורי דרום הארץ, או כמו במלחמת לבנון השניה כאשר צפון הארץ עמד תחת התקפות כאלה, האם חל איסור תשמיש כבעת צרה? תשובה – אין איסור של תשמיש, כי זה לא כלל העם;
הג”ר יצחק זילברשטיין האריך במאמר בספרו חשוקי חמד (על הגמ’ נדרים פ”א, ב’) ביחס לאירועים שקרו בחודש תמוז תשע”ד (סמוך למבצע ‘צוק איתן’) וכתב שאין לגזור איסור לשמש בזמן הזה.
ונתחזק כולנו באמונה ובטחון כי “הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל”, ובפרט שארץ ישראל היא “ארץ אשר .. עיני ה’ אלוקיך בה מרשית שנה ועד אחרית שנה”.
ונישא תחינה אל אבינו שבשמים שיחוס וירחם על עמו ונחלתו, “כִּי ה’ אֱלֹהיכֶם הַהוֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אוֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם” בטוב הנראה והנגלה, וישים קץ לצרותינו וישלח לנו תיכף ומיד ממש את משיח צדקנו.
