נס על הים

הייתי בבנגקוק שבתאילנד כשרונית, בת דודתו של בעלי, סיפרה לי את סיפורה האישי. לפני שהיה מקווה בבנגקוק, היו נשים נוסעות אל חוף הים וטובלות בים. לפני למעלה מעשרים שנה, הרבי מליובאוויטש ביקש מארבע המשפחות המתגוררות בתאילנד להקים מקווה. לקח להן הרבה מאד זמן להיענות לבקשה, מפני שהן חשבו, “מי ירצה ללכת למקווה בארץ הזרה הזו?”. כיום, ברוך השם, המקווה הקטן שבבית חב”ד בבנגקוק משמש מהגרים, תיירים יהודים, ומשפחות ישראליות רבות.  

מכל מקום, בחזרה לסיפור שלה. רונית הייתה צריכה להתכונן לטבילה בבית, לנסוע עם בעלה כשעתיים אל עיר החוף הקרובה, פאטאיה, שם בעלה הסיע אותה על אופנוע ים למקום מבודד יותר, היא טבלה בים, והם היו חוזרים הביתה בנסיעה של עוד שעתיים. כך זה התנהל במשך כמה שנים, עד שיום אחד אירע דבר מדהים.

יום הטבילה של רונית הגיע, וכרגיל היא התכוננה בבית, ויחד עם בעלה נסעו אל עבר עיר החוף. הם שכרו אופנוע ים, ויחד יצאו אל הים, בדרך שבה יכלו להבטיח לעצמם את הפרטיות הנדרשת. רונית טבלה בים, ועלתה בחזרה לאופנוע הים. בעלה סובב את המפתח, אך המנוע לא הגיב. הוא ניסה שוב ושוב, עד ששניהם הבינו – המנוע מת, לגמרי! הם החליטו לנסות לשחות בחזרה אל החוף בחשש רב, שכן כל מי שאי פעם שחה בים אנדמן יודע שהזרימה בו חזקה מאד, וסוחפת אל הים מבלי שמבחינים בכך. “עדיין לא נקלט אצלנו”, היא אמרה לי, בעובדתיות יבשה, “שאנחנו עומדים למות! לפתע, שמנו לב שהזרם סוחף אותנו במהירות לעבר רצועת סלע בים. הבנו שהכול עומד להיגמר. הדבר היחיד שהייתי מסוגלת לחשוב עליו היה הפנים של אמא שלי כשיבשרו לה שהבת שלה התנפצה אל הסלעים בים!” 

כשהם ניצבים לפני מוות בטוח, שניהם הרימו את ראשיהם למעלה, ונשאו את קולם יחד בצעקה אינסטינקטיבית להשם: “הצל אותנו השם! אל תיתן לאנשים לומר שנהרגנו כשקיימנו מצווה שלך!”

לפתע, הופיע גל אדיר משומקום, וסחף אותם בבטחה אל החוף! השם שמע לזעקתם והציל אותם! “בחודש הזה הריתי”, המשיכה רונית בהתרגשות. “אחרי שנתיים מייסרות שניסיתי להרות, באותו חודש, השם אפשר לי להרות. לבן שנולד לנו, קראנו ‘דורון’ – מתנה מהשם. השכר – בהתאם לצער. 

ברוך השם, היום איננו צריכים להיכנס אל המים הסוערים והמסוכנים, בפחד מן הלא נודע, או לנסוע במשך ארבע שעות כדי לקיים את רצון השם. אנחנו יכולות ללכת למקווה חמים נקי ובטוח, שיש בו מים מזמינים שרק ממתינים לנו עם כל הנוחות המודרנית, ואפילו באווירה יוקרתית. אבל גם אם היינו צריכות לטבול בבור בוצי, היינו עושות זאת כדי לקיים את רצון השם, מפני שהוא הבורא שלנו והוא יודע מה אנחנו צריכות ומה יסייע לנו במערכת היחסים שלנו עם בני הזוג שלנו, הילדים שלנו ואיתו יתברך. 

שתפי

סיפור זה נשלח על ידי הגברת שרה כרמלי, מקיו גרדנס, ניו יורק.

סיפור

מאמרים נוספים