נישואין שניצלו

נישואין שניצלו

הסיפור הבא התרחש לפני שנים: זוג צעיר שחווה נישואין מאד לא מאושרים, החליטו להתגרש. האמא של האישה, שגרה בארץ ישראל, הייתה שבורה מההחלטה, והיא טסה לניו יורק כדי לדבר עם הילדים באופן אישי. הם היו נחושים להיפרד, מאחר שהם לא חשו לא אהבה ולא כבוד זה לזו. 

הסעתי את האמא ל-770 לתפילת מנחה עם הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מ. שניאורסון. זה היה לפני שהרבי התחיל לחלק דולרים. כתבתי שהם מעוניינים להתגרש, והנחתי את המכתב במזכירות הרבי לפני תפילת מנחה. עמדנו במבואה של 770, וזכינו לראות את הרבי נכנס ויוצא מן החדר שלו לתפילת מנחה. לאחר שמנחה הסתיימה, אמרתי לאמא שאנחנו נצא הביתה, כאשר לפתע נפתחה הדלת שמובילה אל חדרו של הרבי, והרב גרונר (מזכירו של הרבי) הגיח ממנה, ואמר לי: “גברת כרמלי, יש לך מענה למכתב שלך”. הוא הראה לי את המענה של הרבי בכתב ידו: הרבי כתב לבני הזוג – “לשמור טהרת המשפחה בדיוק”. התרגשתי כל כך! נסעתי מיד לביתה של חנה (שמה של האישה), וסיפרתי לה מה יעץ הרבי. “אוי לא. זה מאוחר מדי”, היא השיבה, מיואשת, “החלטנו כבר שטוב יותר יהיה להיפרד”. הצלחתי לשכנע אותם לפחות לנסות להקשיב להוראת הרבי, הסברתי שזה שווה את זה ושלא יקרה כלום אם ינסו. 

היא הגיעה ללמוד אתי. לימדתי אותה את כל ההלכות, והיא הבטיחה שתלך למקווה ותשמור את כל מה שהיא אמורה לעשות. 

יומיים לפני ליל הטבילה שלה, היא התקשרה אליי ושאלה אותי: “האם אני יכולה ללכת למקווה עם ציפורניים מלאכותיות?”, היא שאלה. “שמו לי אותן לא מזמן ואני ממש לא רוצה להסיר אותן. האם אני עדיין יכולה ללכת כך למקווה?” כמובן, יכולתי לענות לה מיד שהיא חייבת להסיר אותן, מפני שהן מהוות חציצה, החוצצת בינה לבין מי המקווה, ולכן הדבר אסור. מכל מקום, אמרתי לה שכדאי לה לשאול רב, שיוכל לייעץ לה מה לעשות. “בבקשה, האם תוכלי לשאול בשבילי?” היא אמרה, ואני הסכמתי. סיפרתי לרב על המצב המסוים של בני הזוג, על כך שהיא מעולם לא שמרה על מצוות טהרת המשפחה, ועכשיו היא הולכת לקיים אותה. לאחר עיון ושקילת כל הנסיבות, הרב אמר שהפעם הזו בלבד, היא רשאית ללכת למקווה עם הציפורניים המלאכותיות, ושעליה לנקות אותן היטב, ולהסיר כל לק מעליהן. “ההיתר המיוחד הזה הוא רק מפני שאחרת היא כנראה לא תלך, וגם, שאם כעת היא תלך פעם אחת, היא בעז”ה תמשיך לשמור את המצווה גם הלאה”, אמר הרב. כמובן חשוב להדגיש כאן שההיתר הזה הוא רק לאישה זו ולא לאף אחת אחרת. רק רב מוסמך יכול להתיר כזה דבר. מסרתי את החלטת הרב לחנה וגם יידעתי את הבלנית במקווה, שלא תשאל אותה שאלות בעניין.הימים חלפו, והבלנית שואלת אותי יום אחד – “גברת כרמלי, למה אמרת לי אז על הגברת שקיבלה אישור ללכת למקווה עם ציפורניים מלאכותיות? את יודעת שהיא בעצם הסירה אותן לפני שהיא הגיעה למקווה?” הופתעתי, בלשון המעטה, ושאלתי את חנה מה קרה ומדוע היא הסירה אותן. “שאלת אותי אם את יכולה להשאיר אותן, ואני השגתי לך היתר מיוחד כדי שתוכלי לעשות זאת. ואז הלכת והסרת אותן. מה גרם לך לעשות את זה?” שאלתי בסקרנות. התשובה שלה שימחה אותי מאד! “אמרת לי שהרבי אמר שעליי לשמור את טהרת המשפחה בדיוק“, היא אמרה ברצינות. “אז החלטתי שאם אני הולכת לשמור את המצווה הזו, אני צריכה לקיים אותה כמו שצריך. אחרת אני לא ארגיש בסדר עם זה… הרבי יודע יותר ממני”.

זהו סיפור אמיתי. חנה היא בת דודתי, ואני יודעת בוודאות שהנישואין שלה היו אסון. מכל מקום, השינוי המוחלט בנישואין שלהם לאחר שהתחילה לשמור על מצוות טהרת המשפחה היה דרמטי ומדהים! לא רק שהיא לא התגרשה, היא ובעלה הפכו שומרי מצוות לגמרי, שומרים שבת, כשרות וטהרת המשפחה. היא חובשת פאה ומתלבשת בצניעות, הוא גידל זקן ולומד תורה בשמחה ובהתלהבות. הם עלו לארץ זמן קצר לאחר מכן, יש להם חיי נישואין לדוגמה, מלאים בכבוד ובאהבה. החשוב מכל – חנה סוף סוף הצליחה להרות, ויש להם ארבעה ילדים נהדרים. אחת מהבעיות שהיו לה קודם לכן הייתה זה שהם לא הצליחו להביא ילדים, לפני שהתחילה לשמור על טהרת המשפחה.

אף שהמצווה הזו היא ‘חוק’, משהו שאיננו יכולים להבין בשכלנו המוגבל, התגמול עליה הוא ברור ומובהק – שלום בית משופר וברכה לילדים בריאים. אין ספק שהמצווה הזו היא מתנת השם לילדיו, שניתנה לנו בחסדו הגדול ובחכמתו של הקב”ה. זוהי הנוסחה לנישואין אלוקיים, נישואין של אמת ונצח.     

שתפי

הסיפור נשלח למערכת על ידי הגברת שרה כרמלי, ניו גרדנס, ניו יורק.

סיפור

מאמרים נוספים