מקווה

“זו הייתה חוויה מוארת מאד. רגע מקודש שאנצור לעד. הרגשתי שהתפילות שלי ממש נשמעות הערב, ואני מלאת תודה על כך!… (דארה).  “רגע מרומם וממלא השראה

אחד המושגים שקשה להבין בתורה, הוא מושג הטומאה והטהרה. טומאה וטהרה – ובמיוחד דיני הנידה וטהרת המשפחה הנובעים מהן – מעוררים לעתים קרובות תגובה שלילית.

1. להקשיב לגוף שלי כאשר הייתי בשבוע העשירי להיריון, כרעתי תחת התכווצויות מייסרות בבטן התחתונה. אחוזת תזזית, חייגתי למיילדת שלי. “תשכבי, רחל, ונסי להירגע”, היא

רוזלי, אישה המתמודדת עם סרטן שד גרורתי, שמעה על המקווה ומימיו המטהרים. היא מעולם לא הייתה במקווה קודם לכן, אך היא הרגישה שהיא חייבת להתחבר

ראשית – וידוי: אני לא אישה. אף שגם אני, כמו אשתי, נתון לאותן מגבלות של תקופות של ריחוק מיני, אינני נדרש לטבול במקווה לפני חידוש

התכתובת שבדף זה היא תכתובת של צוות האתר (בארה”ב) עם אישה הלומדת על המקווה בפעם הראשונה, לאחר המנופאוזה. מקוות שתיהנו מחלופת המכתבים מעוררת ההשראה, ותעקבו

הבית היהודי איננו יחידה אקראית שבה חיים איש, אישה וילדיהם. זוהי יחידה מקודשת, ליבת הקיום המופתית של העם היהודי, והמעיין הנובע של ערכים יהודיים שממנו

כשאמריקה כולה נוהרת אחר ספרים שכתבו מומחים בשלל נושאים, החל מ-“איך לשמור על התוכי שלך שמח” וכלה ב-“סיפוק מוחלט, מסעיר שאין דומה לו בחיי הנישואין”,

לפני שנוכל להתחיל לדון בתובנות של עולם המחשבה היהודית הנוגעות לעולם הפרטי מאד של האינטימיות, עלינו לשחרר את עצמנו מכמה רעיונות לא יהודיים בנושא זה. 

איזהו חכם? הרואה את הנולד (התלמוד). אחת התכונות המעצבות ומגבשות את האדם הראוי, הוא כוח השליטה העצמית. אחד מן המאפיינים של האדם האידיאלי הוא היכולת

אם למדתם רמב”ם, בספר העבודה, העוסק בדיני בית המקדש, ישנו חלק שנקרא ‘הלכות ביאת [=הכניסה אל] המקדש’, והוא עוסק בהלכות הנוגעות לכניסתם של הכהנים והכהן

א. טיפים למקווה ביום טוב הכנות שכדאי לעשות מראש לטבילה בליל החג להדפיס או לבדוק מראש ההלכה מאפשרת לאישה לטבול במקווה בשבת וביום טוב [1]

מכתב שקיבלה השליחה חני ליפשיץ בתגובה לסיפורה “לשבור את הקרח” (הסיפור כסרטון) אנחנו זוג, נשואים כבר כמה וכמה שנים.. בלי ילדים…הגעתי להצגה שלך האמת בלי

חוויית מקווה לאישה מודרנית לגמרי את חיי הנישואין שלי התחלתי עם בעל לא-יהודי, אופי שאפתני, תואר ראשון, ותעוזה טבעית. בטח, הייתי טיפוס רוחני, אף כי

אהבה מבורכת היהדות מציאותית מאד בהבנתה את המיניות האנושית. היא מבינה ומכירה בכך שישנה אהבה בין גבר לאישה שהיא ייחודית וטוטאלית, אהבה שמגיעה לסיפוק ולמימוש

התחלה חדשה הכניסה לגיל המעבר: זמן של שינוי. תחילתו של שלב חדש בחיים. תחייה מחודשת. השראה. זהו הזמן המתאים לאישה לגלות את הרוחניות שלה, ולהעצים

פעם בחודש, עם רדת הלילה, לאשתי יש פגישה סודית. איש מהשכנים שלנו, מהחברים שלנו ואפילו הילדים שלנו, איננו יודע לאן היא הולכת, אף שהילדים שלנו

ימי נידה התחום של ‘טהרת המשפחה’, הוא מן התחומים הקשים שבהם מתמודד אדם המנסה לחזור ליהדותו. נושא זה – שכל כולו קשור בחיי המין –

המכתב הבא התקבל במשרדי הארגון בארה”ב: לכבוד המשרד המרכזי לטהרת המשפחה! את הסיפור הבא שמעתי מחבר קרוב, והרגשתי צורך לשתף אתכם בו. ביישוב עמנואל, התגוררו

במשך השנים הרבות שאשתי ואני מלמדים את הלכות טהרת המשפחה, נפגשנו במקרים רבים של השגחה פרטית. סיפור אחד הוא יוצא דופן במיוחד ואנחנו מרגישים שראוי

ביום ראשון הקרוב יחול יום הנישואין השלישי שלי. ליל שבת יהיה יום השנה השלישי לפעם הראשונה שטבלתי במקווה. אני לא יכולה לדבר בשם כל הכלות,

היריון רוחני אני יהודייה, אך אינני דתית.  אני מדליקה נרות שבת, איך אינני שומרת שבת.  אני לא אוכלת בשר חזיר, אבל לא מפרידה בין בשר

אוגוסט 1994. הדרכתי קבוצה לטיול כשר בסקנדינביה. זה היה הקיץ, אבל יכולנו כבר לחוש את הסתיו המתקרב.  זוג צעיר שהשתתף בטיול, הביע חשש בקשר להיתכנות

האם זה נכון שרק נשים דתיות מיושנות הולכות למקווה? באופן מפתיע, הסטראוטיפ הפמיניסטי הזה ממאן להיעלם.  מבוא יחידת המשפחה היהודית נהנתה מאז ומקדם ממוניטין אגדי

אני מנהלת יומן אישי במשך חמש עשרה השנים האחרונות, ציטוטים ממנו מובאים במאמר זה. עברו שלושים וחמש שנים מאז נישאתי לגבר היהודי הנחמד ביותר בעולם.

אני אישה צעירה. נולדתי באנגליה כבת למשפחה יהודית גדולה. אני עובדת כפרסומאית ויש לי חברים לא יהודיים רבים, רבים לפחות כמו ידידיי היהודים. צעדתי בצעדות

מקווה. המילה הזו מקרינה במחשבה שלך תמונה מרגיעה, רוחנית, יפהפייה. ויש, שלצער הלב, היא מעוררת בהן תחושות שליליות, מזלזלות, של הדרך שבה היהדות הדתית מתייחסת

איכשהו, הצלחתי לעבור 22 שנות נישואין לפני שהתוודעתי למושג “מקווה”. כמובן, ידעתי שנשים יהודיות נשואות הולכות למקווה ושומרות על הלכות טהרת המשפחה, אבל לא באמת

בשנות השמונים של המאה הקודמת, בשנים האחרונות של שלטון ברז’נייב, הניבה המחתרת החסידית ברוסיה יבול של קבוצת בעלי תשובה צעירים. היו אלה צעירים רוסיים מבתים

מה עומד מאחורי ההלכות האלה? הלכות טהרת המשפחה הן חלק בלתי נפרד מהאמונה הדתית שלנו ומקורן בתורתנו, ולא תמיד הן מובנות בשלמות במוחנו האנושי. ככלות

הרבה מאד דברים השתנו במאה השנים האחרונות. במיוחד בעבור נשים יהודיות. חשבו על כל המשימות שהאימהות והסבתות שלנו היו צריכות להתעסק בהן, ואנחנו משוחררות מהן.

יהודי מבוגר עוטה כיפה שחורה גדולה הגיע לדוכן חב”ד שבנמל התעופה בן גוריון. כשנשאל אם הוא רוצה כוס קפה בחינם, הוא השיב שישמח, אבל רק

לא אחת אנו נתקלים בפרשנות לציוויי התורה לאורה של מחשבה רציונלית ותגליות מדעיות. כבר בתקופת התלמוד נחלקו הדעות האם מוטלת על האדם החובה לנסות ולהבין

אין דבר קדוש יותר בעולם, דבר יקר יותר לבורא העולם, מאשר הייחוד של גבר ואישה. ככלות הכול, זהו מקור החיים. ומה יכול להיות יקר יותר

קוראים לי מאשה. אני בת 58, ואני חיה בקייפ טאון שבדרום אפריקה. גדלתי בבית ציוני אדוק, אך חינוכי הדתי, היה לצערי חסר למדי. לצער הלב

מה קדוש כמו יום כיפור, רוחני יותר ממדיטציה, והדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות לחיי האהבה שלכם? אולי לא תאמינו, אבל התשובה היא מקווה –

לטבילה במקווה, על ההכנות המקדימות לה, יש צליל ייחודי משלה. לא שמעתי מעולם משהו דומה לו. הוא מלווה בזמזום שמדגיש אותו, זמזום שנראה אורגני, בקושי

גנטית, אישה יורשת תכונות מאימה, ועליה להיות גאה בזה. האם היהודייה הראשונה הייתה שרה אמנו, והיא הורישה לנו, בנותיה, שלוש מצוות ייחודיות, כירושה ומתנה נצחית.

‘חפיפה’ – ההכנה לטבילה במקווה, היא מילה שגורמת לנשים רבות לדאגה. נשים המתייחסות באימה לזמן ההכנה לטבילה! הן דואגות ומתייסרות – גוזזות, מורטות, מחטטות, ומשפשפות

לא מזמן, התקשרה אליי חברה שלי. היא הייתה נשואה קצת יותר משנה, והיא ציינה שעד כה היא לא זכתה להתברך בהיריון. ידעתי שהיא שומרת על

המקווה הוא אבן הפינה של בית יהודי חי. אלה הם מי המקווה הטבעיים שבהם טובלת אישה יהודייה בכל חודש, מאז נישואיה ועד לגיל המעבר, כך

אין כמו הבלנית. במשך אלפי שנים, נשים כמו ג’ניס פלנר ליוו נשים יהודיות בטקס הטהרה החודשי שלהן, שמקורו בספר ויקרא. “אני יכול לומר לך בלי

הלכתי למקווה לראשונה לפני 18 חודשים ככלה, ומאז בכל חודש אני מתרגשת מן הטבילה החודשית שכן היא מחדשת ומציתה מחדש את אותה התרגשות של הפעם

“ראש השנה? הלילה הראשון של ראש השנה?”, חזר בעלי שוב ושוב בתדהמה, כשאמרתי לו מתי יחול ליל הטבילה הבא שלי. היה זה ליל טבילה שהייתי

שאלה: בואי נתחיל בהתמודדות עם שאלת הסקסיזם (הדרת נשים); האם את באמת מאמינה שאין ביהדות אפליה על בסיס מגדרי? סלונים: לא יהיה זה נבון מצדנו

לי ולבעלי היה קשה מאד להתחייב לנישואין. ביטלנו חתונה אחת, ואיש לא הבין מדוע אנחנו עדיין יחד. בסופו של דבר, קבענו מועד חדש לחתונה. השבוע

לאחר חיזור ממושך, בן זוגי ואני החלטנו להינשא. אבל תנו לי להתחיל מהתחלה. אנחנו מה שנקרא ‘זוג מבוגר’ שנמצאים יחד כבר מעל חמש שנים. הילדים

בעת האחרונה, בעקבות בר המצווה של הבן שלי, התחלתי להתחבר מחדש – או אולי פשוט להתחבר – לכמה היבטים ביהדות. ישנן המצוות האלה שקשה לקבל

בבוקר אחד מצאתי עצמי לקראת חתונה ונרגשת מאד להתחתן עם בחיר לבי, כשהתחלתי לשמוע על כל הדברים הנדרשים כ”הכנה לחתונה”. ייעוץ טרום-נישואין? אין בעיה! אני

תהליך ארוך של שמונה שנים הביא אותי אל בית הדין בניו יורק, ומיד אחר כך, אל המקווה. ביום חמישי, 29 באפריל 2010, התגשמה משאלת הלב

בעלי ואני נשואים זה עשר שנים, ולפני שש שנים בורכנו בבן. כשנה לאחר לידת בננו, התגלה סרטן בכליות של בעלי ונדרש להסירן. מאז פרוץ המחלה,

זהו טקס נשי שימיו כימי התנ”ך. אך בזמנים מודרניים, הקונספט של טבילה במקווה, הפך זר לנשים יהודיות רבות כפי שהוא זר לשאר האוכלוסייה.  מצוידות בלא

התענגתי לקרוא את הכתבה של היידי הס בקשר לחוויית המקווה שלה עם הגברת ברוניה שפר.  פגשתי את ברוניה לפני שנים רבות סמוך לזמן שבו אני

“ובכן”, אמרה לי יום אחד הרבנית חני המקסימה, “רוז, אז מה אנחנו עושות לכבוד יום ההולדת ה-70 שלך? מצווה, משהו מיוחד?”  “את יודעת מה, חני”,

הייתי בבנגקוק שבתאילנד כשרונית, בת דודתו של בעלי, סיפרה לי את סיפורה האישי. לפני שהיה מקווה בבנגקוק, היו נשים נוסעות אל חוף הים וטובלות בים.

הסיפור הבא התרחש לפני שנים: זוג צעיר שחווה נישואין מאד לא מאושרים, החליטו להתגרש. האמא של האישה, שגרה בארץ ישראל, הייתה שבורה מההחלטה, והיא טסה

כאשר אנו מתבוננים בפעמים השונות שבהן אנו מצווים ללכת אל המקווה, עולות שתי סיבות עיקריות לטבילה. התורה מנחה ללכת לטבול במקווה על מנת להיטהר לאחר

בדרך וויילפונד מספר 16, ממש ליד בית הכנסת שערי תפילה (בית הכנסת של איטונטאון), תוכלו למצוא את המקווה החדש על שם ג’רין אסתר גורסי. סיפור

הרב אהרן הוא המנהל של ” Gateway Family Counseling Centre”, מרכז לייעוץ משפחתי במלבורן, אוסטרליה. הוא זכה לסייע למאות יחידים, זוגות ומשפחות בתחומים של ייעוץ

המקווה הוא מקום נהדר, מלא ברוחניות. הוא מייצג את שרשרת הדורות של נשים יהודיות שאנו הופכות לחוליה נוספת בה. ובשבילי, אחת מהחוויות הכי מפחידות, מביישות

לפני שנים רבות, אישה נשואה צעירה, עברה עם בעלה וילדיה הקטנים מישראל למדינה מרוחקת. לאישה הייתה אמונה פשוטה והשקפת עולם אמונית חזקה, אך כפי שהיה

כשלמדתי על טהרת המשפחה לפני החתונה שלי, שמעתי סיפורים מעוררי השראה על נשיםשהקריבו הכול על מנת שיוכלו לשמור את המצווה הזו – נשים ברוסיה הצארית,

אחותי התקשרה אליי בערב פסח, תשעה חודשים לפני שהריתי את בתי הקטנה והיפה (ראו את הסיפור “טבילה בזמן“). בחשש רב, היא סיפרה לי שיש לה

פני השטח הרגשיים שלי היו מלאי מהמורות, כשאפשרתי לטינה שהצטברה בי לבנות שכבה אחר שכבה של סלע קשיח מסביב ללב שלי. זה היה רק כמה

כפי שסיפרה הגברת סימה פריז, מונטריאול, קנדה. לאישה צעירה, שלצער הלב הייתה בעיצומו של סבב שני של טיפולי כימותרפיה, היה ילד שהשתתף בפעילות בית הספר

טבילה במקווה היא המצווה היקרה והנפלאה ביותר. כאן, עטופה במים החיים של המקווה ושקועה בקדושה, מתרחש המעבר למצב של טהרה רוחנית, וכאן, מעגל החיים מקבל

“האם כבר הגעת לגיל המעבר?”, שאלה אותי דבורה לאה, שליחת חב”ד הצעירה והיפה לסנטה פה, ניו מקסיקו. “כן. הממ, למה את שואלת?” “מפני שחשבתי שאולי

לפני זמן לא רב, אישה צעירה מהקהילה שלנו, שומרת מצוות שאיננה מחסידות חב”ד ובדרך כלל איננה מגיעה להתפלל בבית חב”ד שלנו, הגיעה בשבת בבוקר להתפלל

אפשר לאהוב את המקווה מכל כך הרבה סיבות. האהבה שלי למקווה הובילה אותי לשמור על כשרות, לשמור שבת, ולכסות את שערי כאישה נשואה. הנה כמה

“ויעש א-להים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע” (בראשית א, ז). ” ויקרא א-להים ליבשה ארץ ולמקוה המים

כשמוכר העיתונים עובר בין סמטאות העיר קטמנדו, אני יודעת שהשעה היא בדיוק שבע ושלושים. מן הצריפים המאובקים מגיחים בעלי הדוכנים והרוכלים טרוטי עיניים, פוסעים אל

סבתות שלי שברו את הקרח בכדי לטבול במקווה. אני הולכת למקווה למרות הפרעת החיטוט בעור שלי. בחיצוניות, האתגר נראה שונה מאד, אך המחויבות לגבור על

מיתוס: זו חוויה משפילה לאישה האמת: כל אישה ששומרת על הלכות טהרת המשפחה והטבילה במקווה יודעת שזוהי חוויה מרוממת. מה שמשפיל נשים הוא מה שנובע

טכניקות הן מבחינה פרקטית והן מבחינת היגיינית אין זה רלוונטי לבנות מקווה שיש בו ‘בור’ (מאגר מים) אחד בלבד של מי גשמים כשרים למקווה. במקרה

א. מאגרי המים הטבעיים של העולם – האוקיינוסים, הנהרות, בארות, ואגמים שמקורם במעיין – הם מקוואות בצורה הראשונית ביותר שלהם. יש בהם מים ממקור אלוקי

הכי קרוב שתוכלי להגיע לאלוקים זה היה מפחיד יותר מכל מה שאי פעם עשיתי, ולא הייתי בטוחה למה. כיהודייה רפורמית, האופן שבו אני חוויתי את

“אז מה דעתך, עדי”, שאלה אותי יום אחד הרבנית הנפלאה שלי, “לקיים מצווה אחת מיוחדת בעבורך ובעבור בני משפחתך?” “ובכן”, השבתי, “מעולם לא הייתה לי

כלה יקרה, מזל טוב! את עומדת להתחיל פרק חדש בחיים שלך, ואני מאחלת לך ברכה והצלחה בכל היבט של המסע שלך. אני זוכרת היטב את

האם ידעת שלא כל הדמים שווים? לא כל דם גורם לאישה לעבור למצב נידה.  מהו ‘דם מכה’ (דם הנובע מפצע)? כיצד נוכל להבחין בהבדל?  כאשר

‘דם מכה’ – דם שמקורו פצע. ‘דם מכה’, הוא דם שמקורו פציעה או טראומה, ואשר על כן איננו גורם לאישה למצב נידה, בניגוד לדם מן

דם נידה ‘דם נידה’ הוא דם שמקורו מהרחם. כאשר אישה רואה דם, בין אם מדובר בדימום או בטיפה אחת, שמקורו מן הרחם, היא תיכנס למצב